שיחה:הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים
בשם הערך: לקוטי - כתיב חסר כמפורש בדף השער המצולם בערך!
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
הקישור לטקסט ההגדה שגוי, אצרף כאן 2 לינקים ואקוה שנמצא מתנדב לעדכן בפנים: 1) https://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/index.htm 2) עם ביאור https://chabadlibrary.org/books/admur/divrei-shalom/index.htm זלמן הענדל - שיחה, 10:07, כ"ז באדר, ה'תש"ף 10:07, 23 במרץ 2020 (UTC)
בוצע ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • כ"ז באדר ה'תש"ף • 20:57, 23 במרץ 2020 (UTC)
הגדה[עריכת קוד מקור]
המונח "הגדה" מפנה לכאן. אולי כדאי לעשות ערך על ההגדה עצמה --בנציון - שיחה, 05:20, י"ב בניסן, ה'תשפ"א 05:20, 25 במרץ 2021 (UTC)
- בוודאי שכדאי. בואו נעשה מיזם על חג הפסח ונשלים את כל הערכים החסרים. בינתיים מה שעלה כאן בימים האחרונים זה ערב פסח והגדה של פסח. מה עוד? להתראות - שיחה, 06:54, י"ב בניסן, ה'תשפ"א 06:54, 25 במרץ 2021 (UTC)
הצעה[עריכת קוד מקור]
לענ"ד הערך - באופן נארמאלי וכו'.
באם ייראה טוב - ניתן להחליף.
המצו"ב - על יסוד הערך הנוכחי.אורח לרגע... - שיחה, 23:21, ח' בניסן, ה'תשפ"ד 23:21, 16 באפריל 2024 (IDT)
הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים של הרבי הודפסה לראשונה בשנת תש"ו. בהגדה זו ליקט הרבי מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה - על פי נוסח אדמו"ר הזקן, ולאור פסקיו ומנהגי חסידי חב"ד.
התפתחות ההגדה[עריכה]
ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח ההגדה נדפסה לראשונה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם נעשו לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים, ונדפסו בסוף ההגדה [1]. בשנת תשל"ג הוציא ה'ועד להפצת שיחות' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות משולבות יחדיו מתחת לנוסח ההגדה, והוחלף אז שם ההגדה מ"לקוטי מנהגים וטעמים" ל"לקוטי טעמים ומנהגים". מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (והוגהו) במשך השנים, והמכתבים הכלליים לחג הפסח.
נוסחאות, ביאורים ופירושים[עריכה]
לאורך ההגדה מובאים שינויי נוסחאות בין ההגדות, ולצידם פירושים, וניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאורי רעיונות. ג) ביאורי מילים. על ההגדה[עריכה]
הוצאות נוספות[עריכה]
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - "הגדת הרבי", - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב שמעון וייצהנדלר, בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס"ו.)
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ"מ והציונים על הדף. קה"ת, תשס"ז.
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים.
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם
• הרב לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת קה"ת, תשע"ח.
לקריאה נוספת[עריכה]
• הרב נחמן לרנר, כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי, גליון 'התמים' ערב פסח תשע"ז וערב חג הפסח תשע"ח (2 חלקים)
• הרב יוסף חנינא ביינדמן, הגדה של פסח - דברי מנחם, בהוצאת קה"ת, אדר תשפ"א
• ביאורים נפלאים מהגדת הרבי, במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ"א
• כללי ההגדה 'לשיטתיה', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 37
קישורים חיצוניים[עריכה]
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש"ו)
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה חדשה (תשע"ג) תצוגת הדפסה
• טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים' - באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
• מכתבי הרבי לרב שלמה יוסף זווין, מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה אגרות קודש ; כרך ב' עמ' רמא, כרך ב' עמ' רס, כרך ט"ו, עמ' ל"ט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
• מכתב הרבי לחסיד חב"ד המקובל מנחם זאב גרינגלאס, שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
• פניני ההגדה, בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של את"ה העולמי פסח תשפ"א, עמוד 36
• הגהות הרבי על הוספות להגדה, בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ"ב (ע' טז-יח)
• הרב משה שטרנבוך, גדר מצוות "והגדת לבנך", בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ"ב
להוסיף[עריכת קוד מקור]
מתוך ההגש"פ עם דברי שלום
בהוצאה שנית (קה"ת תשט"ו) נוספו בסופו עוד 12 קטעים.
בהוצאה שלישית (קה"ת תשי"ז) נוספו בסופו עוד 16 קטעים, ובסך הכל נדפסו בסופו 28 קטעים.
בהוצאה רביעית (קה"ת תשכ"ג) נוספו בסופו עד 13 קטעים, ובסך הכל נוספו בה 41 קטעים (כמה מהם נדפסו בתחלתו, מעבר לשער).
בהוצאה שביעית (קה"ת תשל"ג) בא ה"לקוטי טעמים ומנהגים" בשולי גליון ההגדה, כל קטע – בשולי העמוד שאליו שייך. כמו כן נוספו בהוצאה זו כמה קטעים. וכך הוא גם בכל ההוצאות הבאות.
בהוצאת קה"ת תשמ"ו נוספו עוד 2 קטעים, ונדפסו בשולי הגליון בתור "הוספה לאחר זמן". גם ניתוספו בה מילואים, על פי אגרות קודש ועוד.
בהוצאת קה"ת תשמ"ז, ניתוסף בסופו "פיענוח המראי מקומות והציונים". כלומר ציטוט חלק מהקטעים, שמצויין אליהם ב"לקוטי טעמים ומנהגים".
כפי הנראה התאמץ כ"ק אדמו"ר זי"ע בחיבורו זה, שיהי' מועט המחזיק את המרובה, הן בסגנון והן בצורת ההדפסה. ולכן:
(א) נכתב לפעמים בקיצור לשון ביותר, שדורש באור קצר.
(ב) הציונים לספרים הם בדרך כלל בראשי תיבות, ובלי פירוט המקום בתוך הספר.
(ג) גם כשאותו פירוש, או אותה הלכה, הובא בכמה ספרים, מסתפק לפעמים בציון לאחד מהם.
(ד) כשיש כמה נושאים באותה פיסקה, צירפם פעמים רבות באותו קטע, והפריד בינם בנקודה, או בנקודה ומקף ". –". שבא לציין שהוא כעין קטע חדש; אלא שכדי שלא להשאיר הנייר חלק, באו שני הנושאים באותו קטע (ובזה מיושבים קטעים רבים, שבהם שני נושאים, אשר לפום ריהטא לא נראה קשר בינם). --אורח לרגע... - שיחה, 15:39, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד 15:39, 1 במאי 2024 (IDT)