בית העלמין היהודי העתיק בטבריה
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת.
חשיבותו של בית העלמין
במדרשי חז"ל מופיע כי הגאולה תתחיל בטבריה היות והיא "עמוקה מכולן", ולכן דווקא "משם עתידין להיגאל"[1], וכפי שכתב הרמב"ם שישנה 'קבלה' אודות חזרת הסנהדרין שתחזור תחילה בעיר טבריה כשתבוא הגאולה, ומשם תחזור הסנהדרין לבית המקדש[2], ועל פי מסורת זו, רבים מגדולי ישראל ביקשו להיקבר דווקא בטבריה, ביניהם הרמב"ם עצמו.
היסטוריה
בתקופתו של הורדוס אנטיפס, שימשה העיר טבריה כבית קברות, סיבה בגינה נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב[3], עד שרבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, באמצעות גילוי מקומות הקבורה במעשה ניסי על ידי פיזור צמח התורמוס ברחבי העיר, כאשר בכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, צצה הגווייה ועלתה[4].
לצד מתחם הקבורה של גדולי התנאים והאמוראים וגדולי הדורות שלאחריהם באזור המוכר כיום כ'קבר הרמב"ם' (שם גם טמונים רבי מיימון אביו של הרמב"ם, נכדו של הרמב"ם רבי דוד הנגיד, השל"ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי)[5], עם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, לפני כ-300 שנה, החלו לקבור את הנפטרים דרומית לעיר[6].
אחד הראשונים שנטמנו בחלקה זו היה רבי חיים אבולעפיה (השני), שנפטר בשנת תק"ד, ובמהלך השנים הלך בית העלמין וגדל, ונקברו בו דמויות בולטות ומפורסמות, הן של רבנים ואישים שחיו ופעלו בטבריה, והן כאלו שחיו ופעלו במקומות אחרים ובערוב ימיהם קבעו את מגוריהם בטבריה על מנת לזכות להיטמן בבית עלמין זה, וחלקם - שנפטרו במקומות אחרים ונטמנו שם על פי צוואתם, או שבשנים מאוחרות יותר העלו את עצמותיהם והם נטמנו בבית העלמין.
בית העלמין סגור כיום לקבורה חדשה, ובמקומו משמש כיום בית עלמין חדש ממערב לטבריה, בסמוך למושב 'הזורעים', והוא משמש בעיקר כמקום להשתטחות על קברי צדיקים הטמונים במקום.
דמויות בולטות הטמונות בבית העלמין
- רבי יעקב בירב (חתנו של רבי חיים אבולעפיה)
- רבי נחמן מהורדנקא, תלמיד הבעל שם טוב וסבו של רבי נחמן מברסלב
- הרב ישראל זאב הורביץ, רב העיירה שאטוראליאויהיי שבהונגריה
- רבי מנחם מנדל מוויטבסק
- רבי יעקב שמשון משיפיטובקה
- רבי אברהם מקליסק
- רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה
- הרב ישראל משקלוב (ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א)
- הרב אברהם אבוחצירא]] (בנו של המקובל רבי יעקב אבוחצירא ה"אביר יעקב")
- האדמו"ר מוורקא (מאטוואצק) רבי שמחה בונים קאליש
- הרב משה קליערס, מרבני העיר טבריה וכותב קורותיה
- הרב משה יפרח, רב הקהילה הספרדית בטבריה
- הרב יוחנן זרחי (זופוביץ) רב העיר טבריה
- האדמו"ר מהוסיאטין, רבי ישראל פרידמן
- 'הרב מבילגורייא' רבי מרדכי רוקח, אחיו של האדמו"ר רבי אהרון מבעלז
- האדמו"ר מאמשינוב, רבי שמעון שלום קאליש
- האדמו"ר מקארלין, רבי יוחנן פרלוב
- האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין
- האדמו"ר מווסלוי רבי חיים דב הלפרין
- האדמו"ר מאמשינוב, רבי יצחק קאליש
- הרב אברהם דב אוירבך, רב העיר טבריה
- קבר אחים לתשעה עשר קרבנות הטבח בטבריה ב-תרצ"ח, שנרצחו בשכונת קריית שמואל
- 300 מנספי 'גירוש תל אביב' בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בחסידות חב"ד
בשנת תרפ"ט, בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש נסע הרבי לקראת ה' מנחם אב להשתטח על ציונו של האריז"ל בצפת ביום היארצייט שלו, ובחזרתו, עבר דרך ציון הרש"ב במירון, ומשם המשיך בשעה תשע בבוקר לציון רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ולאחר מכן ביקר בבית העלמין והשתטח על קבריהם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק (לאחר מכן המשיך הרבי לקברו של רבי עקיבא[7] ולאחריו פקד את קבריהם של הרמב"ם והשל"ה הקדוש).
לאורך השנים נטמנו בבית העלמין זה מספר חסידי חב"ד, חלקם אף נטמנו באופן חריג במקום גם לאחר שבית העלמין כבר נסגר לקבורה.
בין החסידים הטמונים בבית העלמין (רובם בני משפחת קרסיק-אשכנזי):
- הרב שלמה זלמן וילנר - מתלמידי אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מויטבסק.
- רבי יהודה ליב סלונים - נכדו של אדמו"ר האמצעי בן לבתו הרבנית מנוחה רחל. ביתו בחברון היה המרכז של חסידי חב"ד בחברון.
- הרב משה רובינסון - מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- הרב חיים אליעזר קרסיק - רב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב ממייסדי כפר חב"ד.
- הרבנית לאה קרסיק - מחשובות נשי חב"ד בארץ הקודש
- הרבנית דבורה אשכנזי - יו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בארץ ישראל מאז ייסודו ועד לפטירתה[8]
- הרב משה אשכנזי - רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רב היישוב כפר חב"ד וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
- ר' נתן אשכנזי - בעל תפילה, שוחט ובודק תושב כפר חב"ד.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראש השנה לא, ב.
- ↑ רמב"ם הלכות סנהדרין יד, יב.
- ↑ קדמוניות היהודים] יח, ב, ד.
- ↑ מדרש רבה בראשית עט. ירושלמי שביעית ט, א. לח, א. מדרש רבה קהלת ח, י.
- ↑ למעשה כל ההר עליו בנויות שכונותיה החדשות של טבריה שימש בעבר כבית עלמין גדול שנהרס ברובו במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הוא מתחם קבר הרמב"ם.
- ↑ סמוך למקום בו ממוקמת כיום שכונת "אחווה".
- ↑ השוכן במיקום של העיירה התלמודית 'בית מעון', באזור בו בנויה כיום 'טבריה עילית'.
- ↑ למעט תקופת ביניים קצרה של שנתיים.