שניאור זלמן אהרן שניאורסון
רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (מכונה: הרז"א) (י"ט תמוז תרי"ח - י"א חשוון תרס"ט) היה בנו הבכור של אדמו"ר המהר"ש, ואחיו המבוגר של אדמו"ר הרש"ב. נודע בכשרונותיו המצויינים, וכתב במשך חייו חידושי תורה רבים, אך שרף אותם קודם הסתלקותו והורה לטמון את האפר בקברו.
תולדות חיים
נולד בי"ט תמוז תרי"ח לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה. הוא נקרא על שמו של אדמו"ר הזקן ועל שם סבו אבי אמו, הרב החסיד אהרן אלכסנדרוב משקלוב.
אדמו"ר הצמח צדק נהג בעת הברית מילה של נכדיו לקרוא להם גם בראשי תיבות. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי החסידים[1].
כשהיה בן שלוש, הציע אדמו"ר הצמח צדק לבנו רבי ישראל נח שיקח את הרז"א לחתן לבתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!"
בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר אדמו"ר הרש"ב, ובמסורת החב"דית ישנם סיפורי חסידים רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'[2]. הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד", מסופר עליו שפעם, בביקורו בגרמניה, בעיר הבירה ברלין,טייל באותה דרך שעבר וטייל בה הקיסר וילהלם. הרז"א התיישב על הספסל והתעמק במחשבותיו. בדיוק עבר שם המלך באותו עת, והאנשים שהיו שם קמו מפניו, כראוי לכבודו של המלך. מכיון שהרז"א היה דבוק במחשבותיו, לא הרגיש כלל מכל הנעשה סביבו והמשיך לשבת. נגשו אליו שומרי ראשו של המלך והתרעמו בפניו על אשר לא קם לכבודו של המלך. הוא התנצל כי עסוק היה בלימודו ותפוש בשרעפיו וכך לא הבחין כלל במלך שעבר דרכו. הללו מיאנו להאמין לו וביקשו ממנו שיוכיח להם בצורה חותכת כי אמנם כך היו פני הדברים. הציע להם הרז"א, כי שניים מהם יקריאו, כל אחד בנפרד, עתון אחר, בעת ובעונה אחת, ואחר כך יחזור בפניהם על כל מה שאמרו וקראו. הם עשו כהעצתו, וכל אחד קרא בעתון שונה, בשני דברים נפרדים לגמרי. בתום קריאתם, חזר הרז"א על כל מה שקראו והקריאו מבלי להחסיר אף מילה! הם נדהמו מכח התפיסה שלו, וכך נכחו לדעת כי אדם מסוגו אמנם מסוגל להתעמק מבלי לראות ולהרגיש מהמתרחש סביבו.
באחת ההתוועדויות אמר אדמו"ר הריי"צ על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה מתייסר ביסורים קשים ביותר - והוא סבל הרבה בימי חייו - היה תמיד חיוך על פניו. מעולם לא הזיל דמעה על יסוריו. אבל כששמע שמישהו היה סובל יסורים היה החיוך נמוג מפניו ודמעות היו נראות בעיניו, הוא עשה הכל כדי לעזור לבעל היסורים".
נישואיו
בחודש חשון תרל"ד[3], התקיימה חתונתו עם בת דודתו, מרת שטערנא, בתו של רבי ישראל נח שניאורסון. סעודת הנישואין התקיימה בזאל הקטן שבעיירה ליובאוויטש.
לאחר הסתלקות אביו, אדמו"ר המהר"ש, קיבל הרז"א על עצמו את הנשיאות במשותף עם הרבי הרש"ב, אך פרש אחר תקופה קצרה[4]. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למען כלל ישראל.
אדמו"ר הרש"ב שהיה אחיו הצעיר, לא רצה לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי כל עוד שאחיו הגדול מתגורר בליובאוויטש, ובמשך אחד עשרה שנה נמנע מלנהוג באדמו"רות. רק בשנת תרנ"ד כשעבר להתגורר בויטבסק החלה נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב באופן רשמי.
פטירתו
בחודשי הקיץ של שנת תרס"ח נפל למשכב, ואחרי החגים של חודש תשרי תרס"ט התגברה מחלתו, וביום חמישי י"א חשוון תרס"ט נפטר בהיותו בן חמישים ואחד.
מנוחתו כבוד בעיר ויטבסק.
משפחתו
- בתו, מרת דינה שניאורסון
- בתו, מרת שרה וולפסון
כתביו
למרות שפעל להשמיד את כתביו ובהם חידושי תורתו, נותרו בידינו מספר דרושי חסידות שנאמרו על ידו ונכתבו על ידי השומעים. ביניהם, ישנו מאמר שנאמר על ידו בשבת פרשת בחוקותי תרמ"ג, תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו[5].
מהרז"א היה מאמר שאמר "וישרנה הפרות"", בשנת תשי"ב הרבי אמר שיפרסמו את המאמר הזה, וסיפר שכך אמר לו לעשות אדמו"ר הריי"צ.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ד. זקלס, תולדות הרז"א
, י"ט תמוז תשפ"ב - זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאביו אדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונתו
- מתורתו
- מאמר וישרנה הפרות – תרמ"ג, קה"ת, ברוקלין נ.י., תשס"ט
הערות שוליים
- ↑ הקריאה והקדושה תש"ב עמוד 224.
- ↑ ראו לדוגמא שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א, וכן התוועדויות תשמ"ב חלק א' ע' 313. תשמ"ז חלק ב' ע' 304. תשמ"ט חלק ב' ע' 431. ועוד.
- ↑ פרטים נוספים אודות סעודת הנישואין, ראו שיחת אדמו"ר הריי"צ י"ט כסלו תרצ"ג -לקוטי דיבורים חלק א' טו, ב.
- ↑ כמבואר בארוכה בקונטרס "תולדות הרז"א".
- ↑ הרבי מספר אודות המאמרים.