ניגון מהרה ישמע (עוד ישמע)
"מְהֵרָה יִשָׁמַע" ["עוד ישמע"] הוא ניגון חב"די מסורתי לחתונה, המושר עם סיום החופה.
מקור הניגון
מקורו הראשוני של הניגון הם שילוב שניים מפסוקי הנחמה בנבואת ירמיהו[1]:"כֹּה אָמַר ה' עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר ה'".
בהשראת פסוקים אלו נתקנה גם נוסח הברכה השביעית והאחרונה משבע ברכות הנישואין הנאמרות תחת החופה ("מְהֵרָה ה' אֱלֹקינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה...").
בהתוועדות שבע ברכות של חתן וכלה טריים בשנת תש"מ, החל הרבי לשיר את הניגון המסורתי "עוד ישמע" כאשר הוא מחליף את המילים "עוד ישמע" (הנוסח המקורי של הפסוק בירמיה) עם "מהרה ישמע" - כנוסח הברכה השביעית בחופה, בה מודגשת עוד יותר האמונה התקוה והציפיה לגאולה האמיתית והשלימה.
מילות הניגון: מְהֵרָה יִשָׁמַע בְּעָרֵי יְ-הוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָלָיִם, קוֹל שָׂשוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָה.
מקור המנגינה
לקריאה נוספת
שיחות קודש תש"מ, חלק א' עמוד 288.
