מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־08:07, 15 במרץ 2024 מאת קאגאן (שיחה | תרומות) (←‏משפחתו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' מנחם מענדל הלל ורעייתו מרת שרה גאנזבורג הי"ד (יושבים). עומדים מימין לשמאל: הת' ישראל גאנזבורג הי"ד, הרב יעקב גאנזבורג משלוחי הרבי לאיטליה

הרב מנחם מענדל הלל גאנזבורג היה מראשי קהילת חב"ד בעיירה האדיטש ומשומרי הציון הקדוש של אדמו"ר הזקן במקום.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב יוסף גאנזבורג שהיה ראש קהילת חב"ד בהאדיטש, וראש משפחת גנזבורג החב"דית.

נקרא מנחם מענדל על שם אדמו"ר הצמח צדק והלל על שם החסיד הרב הלל מפאריטש ששניהם הסתלקו בתקופה שטרם לידתו.

ר' מנחם מענדל הלל התגורר תחילה בעיירה ליפוביי-דאלינה ולאחר זמן עבר יחד עם רעייתו מרת שרה (לבית חורושוכין) לעיירה הסמוכה האדיטש.

ילדיו הגדולים נולדו עוד בליפוביי-דאלינה כשהשאר זכו להיוולד ולגדול בהאדיטש, סמוך ונראה לציון אדמו"ר הזקן.

עם חתונתו של הבן הגדול ר' יוסף, בשנת תר"פ, עבר להתגורר לצד הוריו וחותנו שהיו שניהם בהאדיטש. לאחר זמן מונה לעבודה אותה ראה כשליחות קודש - תפקיד ה'שומר' באוהל אדמו"ר הזקן.

מאז ומקדם היתה האדיטש אבן שואבת לחסידים רבים שהגיעו לפקוד את האוהל הקדוש שבעיירה. העולים ידעו שביתם של ר' מנחם מענדל הלל ובנו ר' יוסף פתוח לכבודם לרווחה. יחד אירחו הם במסירות רבה את קהל אנ"ש שבא להעתיר בתפילה בציון.

בעיירה התגוררו משפחות נוספות שהשתייכו למשפחת גנזבורג והיא היוותה אחת מאבני היסוד של הקהילה החב"דית בהאדיטש.

הפרק המפואר של הקהילה החבדי"ת בהאדיטש נקטע באיבו בחודש אלול של שנת תש"א, עם כניסת הכוחות הנאצים ימ"ש לעיירה. כיבושה של האדיטש הושלם במהירות ולא לווה בקרב כל שהוא.

מספר חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב הוצאו כל יהודי המקום להורג על ידי הנאצים. חסידי חב"ד שהתגוררו בהאדיטש עם כניסת הנאצים לעיירה - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים נכדתו של ר' מנחם מענדל הלל, בת לבנו הבכור ר' יוסף.

ברגע האחרון הצליחה להימלט והיא מספרת על האירועים המזעזעים שנחרטו בליבה: "אבא - ר' יוסף - נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.

"באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי.

אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד".

ר' מנחם מענדל הלל היה נוסע בחודשי הקיץ לבקר את בניו שלמדו בסניפי תומכי תמימים בעיירות באיזור, ומביא אותם לתקופה קצרה הביתה בכדי שיראו את בני משפחתם.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רעייתו מרת שרה - נהרגה בהאדיטש.
  • בנו, ר' יוסף גנזבורג - הוא ובני משפחתו (מלבד בתו שפרה) נרצחו בהאדיטש.
  • בתו מרת מרים גנזבורג - שרדה את המלחמה בלנינגרד.
  • בתו מרת הדסה שלונסקי - שרדה את המלחמה.
  • בנו, ר' מאיר צבי הירש גאנזבורג – שהה בבית סוהר בזמן המלחמה.
  • בנו, ר' משה גאנזבורג - שרד את המלחמה בלנינגרד.
  • בנו, ר' שלמה אליעזר גאנזבורג - נשלח לחזית ולא שב.
  • בנו, ר' אברהם זעליג גאנזבורג - נשלח לחזית ולא שב.
  • בנו, ר' נח גאנזבורג - נשלח לחזית ולא שב.
  • בנו, ר' שניאור זלמן גאנזבורג – שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע בניו יורק.
  • בנו, ר' יעקב גאנזבורג שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע במילאנו איטליה.
  • בנו, ר' ישראל גאנזבורג – נהרג בהאדיטש.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]