אברהם ישעיהו קרליץ

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

החזון איש

הרב אברהם ישעיה קרליץ, (תרל"ח - תשי"ד) המכונה חזון איש- פוסק, ומנהיג.

נולד לאביו הרב שמריהו יוסף, רב בעיירה קוסובה, ולאמו בתו של הרב שאול קצנלנבוגן שהיה רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין.

החזו"א פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב חיים עוזר גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו.

עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ד. כאן החל לעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים בשבת, נגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה בסוברו שזה חוכא ואיטלולא כל המכירה. נחשב למחדש בהלכה - חלק על פסקים מקובלים של רבני ארץ ישראל, בנושאי שמיטה, שיעורים, ברכות הנהנין ועוד. הצד השני במחלוקת היו רבני ארץ ישראל ובראשם רבני העדה החרדית, הרבנים הראשים לישראל, גדולי הרבנים הספרדים. אלו ויורשיהם בדורנו, שומרים טינה לחזון איש ופסקיו.

פסקיו בסוגיית קו התאריך

בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה בגין קו התאריך. הפרשה חוללה סערה תורנית בכל רחבי תבל, בשל בעיית "קו התאריך" והפרשי השעות בין העולם המערבי ויפן. יתכן מאוד שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת ארץ ישראל, ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע.

החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כשבת היהודית. לפסק זה הסכים גם הגרי"ז מבריסק כמקובל בידו פסקו של אביו רבי חיים בענין, לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל: האדמו"ר מגור, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, שפסקו כי יש לשבות ביום השבת המקובל ולא ביום ראשון.

בשבתות הבאות נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה.

בסופו של דבר, ביום הכיפורים רוב התלמידים כבר ממילא הגיעו לשנחאי, לאחר שבשלהי חודש מנחם אב הוגלו על ידי היפנים לשנחאי. במקום זה כבר היה ברור לכולם כי הקביעות היא כבכל העולם. רק קבוצה קטנה, שהורכבה ברובה מבני ישיבות, נותרה עוד בקובה, והם הגיעו לשנחאי מספר חודשים אחר כך. אלה נחלקו ביום הכיפורים לשלוש קבוצות: חלק קיימו את פסק החזון איש, "אכלו ברביעי וצומו בחמישי". דהיינו כמו ששבת חלה ביום ראשון. היו שקבעו את יום רביעי בשבוע כיום הכיפורים, וחלק צמו במשך יומיים רצופים. ואילו כמה, ובהם חסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים, ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'.

הרבי דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי יום הכיפורים בשנת תשכ"א. הרבי הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מכשיעור..

הרבי סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.

מחלוקת הלכתית

בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת הלכתית בין הגאון ר' אברהם חיים נאה לבין החזון אי"ש בנושא השיעור כזית, כביצה וכו', ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני.

למרות המחלוקת, היו החזו"א והגרא"ח נאה בידידות גדולה

מחלוקת בנוגע למקווה

בנושא מקווה בור על גבי בור. החזון אי"ש התנגד לשיטת אדמו"ר הרש"ב בנושא מקווה בור עג"ב בור, ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו^{[דרוש מקור]}.

יחידי סגולה?

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרקים על אדמו"ר הריי"צ ועל הגרא"ח נאה גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. הרבי כתב לו כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו כי הכוונה לפרק על החזו"א.

איחוד המפלגות

כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל. החזון איש פסל את הענין מכל וכל, והרבי עודד את הענין. חבר הכנסת הרב שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורינץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפיי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".

הערות שוליים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.