ברכה אחרונה

ברכות אחרונות לאחר האכילה נחלקות לשלוש במיניהן:

ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, ברכת בורא נפשות.

בעוד שברכת המזון היא לכל הדיעות מהתורה, ישנה מחלוקת על חיוב הברכה מעין שלוש, אם הינה מהתורה. ברכת בורא נפשות היא מדרבנן לכל הדיעות.

לערך מורחב: ברכת המזון

על אף שאדמו"ר הזקן אינו מזכיר בשולחן ערוך את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו.

מנהגו של רבי משה איסרליש, הרמ"א, היה ללכת ביום הפורים לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.

מכאן נלמדת ההנהגה לעורר ולהזכיר בסו, כל התוועדות לברך ברכה אחרונה, שהרי קל וחומר הוא: ומה בזמנו של הרמ"א, שלא היה הזמן פרוץ כל כך בעניני ברכות, ובעיר חשובה כל כך כקראקא שהיו בה תלמידח חכמים, עורר על כך הרמ"א, ולא רק בביתו אלא בכל בתי העיר.

אם כן, בימינו אנו שעל אף שהזהירות בברכה ראשונה קיימת לרוב, אם מפני אהבת ה' ויראתו, אם מפני מצוות אנשים מלומדה, שונים הם פני הדברים בברכה אחרונה, והרבה אנשים שוכחים לברך, על אחת כמה וכמה שיש צורך לעורר כל כך!

מקורות

שיחות קודש תשל"ו חלק א', עמ' (374)