תימן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:50, 30 בדצמבר 2023 מאת 95.86.97.1 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עולים יהודים תימנים ממתינים לטיסה לארץ ישראל בשדה התעופה בעיר עדן. חשון תש"י

תימן היא מדינה בחצי האי ערב. במדינה חיה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בהיסטוריה היהודית.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקהילה היהודית בתימן מתקיימת, על פי המסורת, מאז חורבן בית ראשון, ובני הקהילה מיוחסים לשבטי יהודה ולוי.

לאחר שהרמב"ם עזר לביטול גזירות שהוטלו עליהם, נקשרו יהודי תימן לרמב"ם, התכתבו עמו, ואף קיבלוהו עליהם כמעין "מרא דאתרא". זרמים רבים ביהדות תימן הושפעו מתורת הקבלה, ונהגו על פיה, אך זרם קטן אחר, המכונה 'הדרדעים', הסתייג לחלוטין ממנה.

מנהגי ונוסחי תימן, עליהם התבטא הרבי ש"אצלם נשתמרו בטהרתה מנהגי ישראל לפני מאות שנים" [1] מתחלקים לשני זרמים מרכזיים: השאמי, אשר מבוסס על מנהגי ארץ ישראל, והבלדי, אשר נערך על ידי רבי יחיא צאלח, המהרי"ץ, מחכמי תימן. נוסח התפילה של המהרי"ץ מבוסס על הנוסח המופיע בספר משנה תורה לרמב"ם.

עליית יהודי תימן לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרמ"ב עלתה קבוצה גדולה של יהודים מתימן לארץ ישראל, העלייה נקראה 'אעלה בתמ"ר', על שם הפסוק משיר השירים (בתמ"ר, בהיפוך אותיות = תרמ"ב).

עד לשנת תש"ח, עלו כ-35,000 יהודים לארץ ישראל, שהיוו כ-40 % מיהודי תימן.

לאחר הקמת מדינת ישראל החלו פרעות ביהודי תימן, ובעקבות כך עלו לארץ למעלה מ-50,000 יהודים נוספים.

פעילות חב"דית בקרב העולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר העלייה לארץ ישראל, היו שניסו להעביר על דתם רבים מילדי עולי תימן, ולהעבירם לקיבוצים שאינם שומרי תורה ומצוות.

במכתב להנהלת ישיבת חב"ד בלוד, הורה הרבי כיצד לפעול בקרב העולים, כדי לחזק בתורה ומצוות:

ואם ישנם מקומות אשר על ידי גזירות בגלוי או בתחבולות מרמה רוצים 'לאחוז בתי כנסיות ובתי מדרשות' ל'השכיח חס ושלום את תורת הוי' ומצוותיו ולהדיחם חס ושלום מאלוקות' הנה צריך לדעת אשר בזמן הגזירה דוקא, כאשר רבו ההעלמות וההסתרים, עד אשר שמים אור לחושך […] אז דווקא נותנים כח מלמעלה להפוך את החושך לאור כי טוב". וכאשר נשמור - עד למסירת נפש - על הקטנים והקטנות, הרי על פי לשון המדרש, כשיש קטנים, יש גדולים, יש חכמים, יש זקנים, יש תורה, יש בתי כנסיות ובתי מדרשות

אגרות קודש ח"ד אגרת תתקמט

כחלק מהוראה זו, נקלטו בישיבה בלוד שמונים תלמידים יוצאי תימן. הישיבה אף נקראה באופן רשמי 'ישיבה לעולי רוסיה ותימן'.

ארגון 'חבר הפעילים', שהורכב ברובו מחסידי חב"ד, פעל רבות למען העולים, ודאג להביא תלמידים נוספים לישיבה בלוד. בשלב מסוים סירבה הנהלת הישיבה בלוד להמשיך לקבל את ילדי העולים, מצד מחסור בתקציב, אך הרבי הורה לקבלם למרות זאת.

הרבי עקב מקרוב אחר חינוכם של העולים. במכתב להנהלת הישיבה כתב הרבי כי "תשומת לב מיוחדה בכל הנזכר לעיל דורשים אחינו בני תימן . . אשר מצד אחד אין להם לעת עתה שום ידיעה מתנועת החסידות, תורתה ודרכיה, ומצד שני מוכשרים הם ביותר, מצד היראת–שמים שבהם והתקשרותם בתורת הקבלה ואמונת צדיקים, לקבל כל דבר אמת שיורו אותם בתורת דא"ח שנחלו לנו כבוד כ"ק נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".

פרשת ילדי תימן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים שלאחר עליית יהודי תימן לארץ ישראל, נחטפו לפחות 350 (מספר שננקב על ידי הרבי[דרוש מקור]) מילדי עולי תימן. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, ולהוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו.

במהלך השנים הוקמו מספר וועדות חקירה לבדיקת הפרשה, אך כולן לא הצליחו לרדת לחקר האמת.

הרבי התייחס לפרשה זו במספר הזדמנויות. בהתוועדות כ' חשון תשמ"ז אמר הרבי :

ידוע ומפורסם לכל מה שאירע לפני שלושים־ארבעים שנה בעליית ילדי תימן וילדי טהרן לארץ הקודש: ילדים קטנים שעלו עם הוריהם לארץ הקודש - העלימו אותם מהוריהם, תוך כדי תירוצים שונים ומשונים חסרי שחר, שהילדים זקוקים לטיפול רפואי ומצבם קשה וכו', עד שהודיעו להם שהילדים נפטרו… וכל זה למה - מכיוון שלא רצו שיתחנכו אצל הוריהם שהיו שומרי תורה ומצוות, כי אם, שיוכלו לחנכם כרצונם, תוך כדי ניתוק מוחלט ממורשת היהדות! . . חוב קדוש על כל מי שיש ביכולתו לעשות כל התלוי בו, למנוע ולעצור את גזלת הילדים המתרחשת בהווה, ונוסף לזה, להשתדל לתקן גם מה שנעשה בעבר. אלו שאין ביכולתם לפעול בעניין זה - יגבירו את הפעילות בעניין החינוך, כאמור, להשתדל שילדי ישראל יקבלו חינוך יהודי ברוח התורה, ולא לחסוך כל מאמץ והשתדלות כו' (כפי שניתן ללמוד מהצד שכנגד…), שהרי מדובר אודות פיקוח נפשות!

שיחת כ' מר-חשון תשמ"ז

ביחידות לעיתונאי שמואל אבידור הכהן, אמר לו הרבי:

הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו. הרי דבר כזה חייב היה להרעיד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיוברר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של ילדים אלה. אבל באיזה שוויון–נפש מתייחסים לפרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו. ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה אז בארץ ישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנעלמו שלוש מאות וחמישים 'יוסל'אך' ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך

ספר 'הרבי' כרך א' עמ' 94

בין המשפחות שילדיהן נחטפו נמצאות גם משפחות חב"דיות.

יהדות תימן ורבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

השולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא רבות בכתביהם ההלכתיים של גאוני תימן, ורבנו הזקן מכונה בפיהם בשם "הרב השניאור" ולשו"ע אדמו"ר קראו על שמו "שו"ע שניאור" [2]. כן כינו את אדמו"ר הזקן בשם "הרב שניאור" [3] או בקיצור "השניאור", וכן "הרה"ק השניאור", וכו'[4]. . הרב יוסף קאפח כתב [5] כי בכל תימן היה רק עותק אחד משו"ע אדמו"ר הזקן שהיה נמצא בבית המדרש של סבו של הרב קאפח, וכל מי שנזקק לספר זה - פנה אל סבו. אמנם למעשה, ידוע ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן היה ספר מצוי בתימן, ורבים מגאוני תימן הזכירוהו, והוא מוזכר כבר בתשובה הלכתית מהרב יחיא הכהן, מחכמי תימן, שנכתבה לא אחרי שנת תקפ"ט[6]. יתרה מזו, כבר בכתב יד של פסק דין מרבני תימן משנת תקפ"א מוזכר שו"ע אדמו"ר, ומכאן שסמוך ונראה להדפסתו הראשונה כבר הגיע שו"ע אדמו"ר לתימן וסמכו עליו שם סמיכה רבתי[7].

באיגרת לישראל ישעיהו, יליד תימן, שהיה יו"ר הכנסת וחוקר יהדות תימן, כותב לו הרבי אודות סידור התכלאל, סידור התפילה של יהודי תימן, אותו העניק ישעיהו לרבי: "בהזדמנות זו עוה"פ אודה לו בעד הסידור "תכלאל", ובמיוחד הי' לי לעזר זה לא כבר בבירור מנהג בנוגע שבע ברכות"[8]. באיגרת משנת תשל"ו, הרבי כותב למר ישעיהו גם בקשר לסיוע ליהודי תימן, וכן מעודדו להוציא לאור את תורת יהודי תימן מכתבי יד. [9] הרבי מרבה לציין בליקוטי שיחות (ועוד) לכתבי היד התימניים של משנה תורה להרמב"ם, ובמיוחד למהדורת הרמב"ם של הרב קאפח (ראה בארוכה בערכו). בשיחה בשנת תשמ"ז אמר הרבי: "ובתקופה האחרונה נתגלו ומתגלים כתבי־יד דחיבור הרמב"ם ממהדורה יותר אחרונה, ובפרט כת"י תימן, אשר, ע"פ המקובל בתימן, קיימו יהודי תימן קשר הדוק עם הרמב"ם, על ידי שלוחים כו', ומפעם לפעם שלחו לעדכן ולהגי' את ספריהם ע"פ התיקונים וההשלמות האחרונים, עד לאחרוני האחרונים, של הרמב"ם, כך שלדבריהם המהדורה שבידם היא המתוקנת והמדוייקת ביותר"[10].

בי"ד חשון תש"נ הגיעה לחלוקת הדולרים לצדקה מרת דליה טוויל ומסרה לרבי תמונות מיהודי תימן שצולמו בתימן באותה תקופה, וביקשה ברכה לפעילותה יחד עם בעלה להצלת יהודי תימן והוצאתם מתימן שם הם נמצאים בבידוד וללא הדרכה רוחנית ולהביאם לארץ ישראל. הרבי השיב: "אזי השם יתברך יצליח אתכם, כיון שזהו עניין של פיקוח נפשות"[11].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיחת ש"פ חוקת בלק תשמ"ב.
  2. ראה למשל בתשובת ר' יחיא הכהן, נדפסה באוצרות תימן, תשובות ופסקים - א, ב"ב תשמ"ה, עמ' פט, סעיף לב. ענף חיים לר' אברהם אלנדאף, עמ' קכז. ובכ"מ בתכלאל עץ חיים, מהדורת ירושלים תרנ"ד.
  3. ראה אוצרות תימן שם, עמ' עג. אסופת מאמרים, מכת"י ר' חיים קורח, עמ' קכה. ולעיתים כתבו רבני תימן בטעות "סניור" במקום "שניאור". עיין: איש ימיני, ספר הזיכרון לרבי יחיא יצחק הלוי, ב"ב תשע"א, ח"א, עמ' יא, הערה 24. וש"נ.
  4. ראה בספר הקיצו ורננו לר' יעקב מנזלי מעדן, עמ' פג. שם, עמ' פז. שם, עמ' קכג.
  5. מובא ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", בעריכת הרב יהושע מונדשיין, עמ' פ.
  6. } איש ימיני, ספר הזיכרון למרן... יחיא יצחק הלוי, כרך א, ב"ב תשע"א, תשובות וחידושי רבינו יצחק יחיא הלוי, עמ' יא, הערה 24. וראה בהערה הראשונה כאן מראה מקום לתשובת הר"י הכהן.
  7. ר"י מונדשיין, השלמות לספר "ספרי ההלכה של אדה"ז", נדפסו בקובץ יגדיל תורה (ניו יורק), אב-אלול תשד"מ, חוברת ו (סא), עמ' שסא.
  8. חכ"ד, אגרת ט'קכו.
  9. אג"ק חלק לא, עמ' שלא-שלב. וראה שם ע' שלב, שהרבי מזכיר גם כאן את התכלאל שמר ישעי' שלח לו.
  10. סה"ש תשמ"ז, ח"א, עמ' 310.
  11. ראה בסרטון שבקישור הבא - https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1586503&ved=2ahUKEwjE1aWJ1_75AhXYNOwKHUcxC0EQFnoECBgQAQ&usg=AOvVaw2IArvTDa1L-L8PRmchgY31 .