שיר
שיר הוא תענוג הנשמה המורה על עליה והתכללות, ובעבודת השם - על ביטול.
שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע, הם ארבעת אופנים ושלבים בהתגלות והשתלשלות האור האלוקי, וכנגדן בעבודת האדם, ארבעת אופני ביטול לאלוקות.
מקור המושג
מקור המושג הוא בזוהר[1] המספר אודות דוד המלך שהעביר את היצר הרע מליבו, ובשל כך זכה שרוח צפונית תנשב בכינורו, וניגנה בכינור שלו ארבעה מיני ניגונים:
- שיר פשוט - האות י.
- שיר כפול - האותיות י-ה.
- שיר משולש - האותיות י-ה-ו.
- שיר מרובע - האותיות י-ה-ו-ה.
הזוהר מוסיף שכנגד 'שירים' אלו שהתנגנו בכינורו, חיבר דוד עשרה מיני תהילים, שעולים יחד לע"ב 'פנים', כחשבון עשר אותיות אלו.
ובהקדמת תקוני הזוהר[2] מוסיף ומפרט:
- שיר פשוט - כנגד ספירת הכתר.
- שיר כפול - כנגד חכמה ובינה[3].
- שיר משולש - כנגד חסד גבורה תפארת.
- שיר מרובע - כנגד נצח הוד יסוד מלכות.
(בסדר זה של הספירות, הן מסודרות כעין 'משולש' שהקודקוד שלו כלפי מעלה, כאשר מכל דרגה משתלשלת ונמשכת הדרגה שתחתיה).
אדמו"ר האמצעי מקשר את סוגי השיר לכלי הנגינה המופיעים בפרק האחרון שבתהילים[4]:
- שיר פשוט - הללהו בתקע שופר.
- שיר כפול - נבל-וכנור הוא קול של מתיקות, קו הימין, ותוף-ומחול הוא קול של ניגון בגבורה.
- שיר משולש - הללוהו במינים ועוגב, התכללות של סוגי השירה לסימפוניה אחת.
- שיר מרובע - צלצלי שמע וצלצלי תרועה, השמעת כל סוגי הנגינה בגילוי יחד.
בעבודת האדם
בתורת החסידות מוסבר שענין השיר, הוא ביטול, תענוג, והעלאה והתכללות באלוקות שלמעלה מהאדם[5].
בזה עצמו, יש כמה מיני סוגים:
- שיר פשוט - התפעלות התענוג בעצם הנפש במקיף של היחידה הפועל אצל האדם ביטול פשוט לאלוקות, ביטול במציאות[6].
- שיר כפול - התפעלות התענוג הנגרמת מהתבוננות, באחד משני האופנים, או 'ניגון' של תשוקה וקירוב, בחינת קו הימין, או 'ניגון' של מרירות, קו השמאל, מהתבוננות בשפלות וריחוק מאלוקות[7].
- שיר משולש - התכללות של ב' הקווים חדווה ומרירות יחד, שקו אחד הוא בהעלם והשני הוא בגילוי[8].
- שיר מרובע - כאשר כל סוגי ההתכללות באים בגילוי: חסד, חסד שבגבורה, גבורה. וגבורה שבחסד[9].
הרבי מבאר שכל סוגי העליות האלו הם רק בחינת שירה, לשון נקבה, ועיקר העליה תהיה לעתיד לבוא, כאשר ה'שיר' יהיה בלשון זכר המורה על תוקף ונצחיות בשלימות העליה שאין אחריה ירידה, כלשון הפסוק "שירו לה' שיר חדש"[10].
אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין הדגלים של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'[11].
ברייתא וזמר דפרקי שירה
פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר הנקרא גם ברייתא דפרק שירה המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים[12]
מעלת אמירת פרק שירה
הרב משה דיטראני המבי"ט הקדוש ראב"ד ודיין בצפת בזמן האר"י הקדוש ומרן רבי יוסף קארו כותב שלאמירת פרק שירה יש מעלה יותר מאמירת ספר תהלים וזו לשונו בפירושו לפרק שירה הודפס בסוף ספרו בית אלוקים: אמירת פרק שירה - יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה. עד כאן לשונו. רבי נחמן מברסלב כותב: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' דף ס"ג).
פרק שירה בחב"ד
בארצות אירופה הודפס פרק שירה בסידור לנשים שנקרא סידור קרבן מנחה. בסידור תהלת ה' הודפס בתוך הסידור סדר אמירת פרק שירה, כמו כן הרב יצחק גינזבורג מזקני חסידות חב"ד ערך ביאורים וקלטות ניגונים לפרק שירה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חלק ג' רכז, ב, ושם: "דָּוִד אַעְבָּר לֵיהּ מִלִּבּוֹי, וְקָטִיל לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קט) וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי וּבְגִין דָּא זָכָה, לִנְשָׁבָא רוּחַ צְּפוֹנִית, בְּכִנּוֹר דִּילֵיהּ. וְאִתְּמַר בֵּיהּ, (יחזקאל לז) כֹּה אָמַר יְיָ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וַהֲוָה מְנַגֵּן בֵּיהּ בַּכִּנּוֹר, בְּד' מִינֵי נִגּוּנִין, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, דְּאִיהוּ י'. וּבְשִׁיר כָּפוּל, דְּאִיהוּ יד. וּבְשִׁיר מְשׁוּלָּשׁ, דְּאִיהוּ ידו. וּבְשִׁיר מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יְדוָֹד. הָא אִינּוּן עֶשֶׂר אַתְוָון. דְּעֲבַד דָּוִד לָקֳבְלַיְיהוּ, י' מִינֵי תִּלִים. וְסַלְּקִין לְעב אַנְפִּין, כְּחוּשְׁבַּן י' אַתְוָון אִלֵּין". (וכן בהקדמת תקוני זוהר, ד, א. ועוד).
- ↑ ג, א. ועוד.
- ↑ בסדר זה לא מונים את הדעת, כיון שבמקום שהכתר נמנה - אין הדעת נמנית.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א' מב, א.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לו, א, ובמקומות רבים בחסידות.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לז, ד.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לח, ב.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לט, ד.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, מא, ב.
- ↑ מאמר י"ג תמוז תשל"ה, ד"ה 'שירו להוי' שיר חדש שירו להוי' כל הארץ.
- ↑ אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'.
- ↑ כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".