קפיצת הדרך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:15, 28 בדצמבר 2023 מאת אליהו ב. (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|חסידים [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי בקפיצת הדרך. ציור: זל...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידים נוסעים לרבי בקפיצת הדרך. ציור: זלמן קליימן

קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס. קפיצות כאלו מתוארות בסיפורי התורה ובסיפורי צדיקים.

במקורות

קפיצת הדרך מופיעה בברייתא[1], האומרת כי "שלושה קפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה". לפי הגמרא שם, קפיצת הדרך סייעה לעבד אברהם להגיע מארץ ישראל לארם נהריים בראש שיירה של עשרה גמלים בתוך יום אחד.

גם בתלמוד הירושלמי[2] מופיע סיפור על רועה מארץ ישראל שרץ אחר שורו ומצא עצמו בבבל.

ביציאת מצרים התרחשה קפיצת הדרך בהליכתם ממצרים עד בואם לרעמסס[3].

בשולחן ערוך[4] מופיעה התייחסות לנושא בהקשר של תחום שבת "המהלך בקפיצה על ידי שם למעלה מי' טפחים.. דומה לקפיצה באוויר".

בסיפורי צדיקים קפיצת הדרך משמשת כמוטיב נפוץ, ובפרט מספרים על הבעל שם טוב שזכה לקפיצת הדרך.

אצל הבעל שם טוב

בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש בקפיצת הדרך.

הערות שוליים

  1. סנהדרין צה, א.
  2. מסכת מעשר שני, פרק ה', הלכה ב'.
  3. מובא בלקוטי תורה פרשת צו יד, א.
  4. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או"ח תד, א.'