קישינב

הרב זלמן טוביה אבלסקי במסירות שיעור בישיבה בקישינב לצעירים.

קישינב היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה המונה למעלה מחצי מליון נפש.

בעיר התקיימה קהילה יהודית וחסידית גדולה, שסבלה מפרעות קישינב ונכחדה ברובה בשואה. שרידי הקהילה התמודדו עם דיכוי השלטון הקומוניסטי, עד התפרקות ברית המועצות, אז הוקמו בעיר מוסדות חב"ד ובית הכנסת המרכזי שב להוות מרכז של חיים יהודיים בעיר.

הסטוריה

כבר בראשית ימי החסידות, עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, העיר קישינב הייתה מרכז יהודי חשוב ויהודים רבים התגוררו בה. בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב כמחצית מתושבי קישינב היו יהודים, אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. בעיר פעלו כשבעים בתי כנסת וחיים יהודים תוססים.

בעיר קישינב התגורר גם רבי אברהם שניאורסון, חותנו של אדמו"ר הריי"צ. קברו שופץ על ידי נכד השליח והרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב הרב מנחם מענדל זלמנוב

בחודש תמוז תש"א כבשו הנאצים את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה בסיוע הצבא הרומני. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. בעיר הוקם גטו שממנו יצאו משלוחים של מאות יהודים בכל פעם עד לחיסולם.

הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב תש"ד. ליהודים ששרדו את השואה, ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, וברית המועצות התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.

בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב זלמן טוביה אבלסקי ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. נוסף לכך חותמו החזק ברחבי המדינה בקרב יהודים גויים דל הרב של הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילות היהודיות, התיירים והמבקרים במדינת שליחותו מולדובה.

פעילות בית חב"ד בעיר

בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ממוקם ברחוב חב"ד ליובאוויטש, והוא בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. בקרבת בית הכנסת נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית.

במקום פועל ארגון "בית חם" התומך תזונתית ביהודים רבים ומספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום. לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.

בעיר פועל מעון וגן חב"ד בניהול השליחה מרת חיה זלמנוב.

בעיר פועלת ישיבה "תומכי תמימים קישינב" שהוקמה על ידי הרב זלמן אבלסקי עם הגעתו למקום והיא ומונה עשרות בחורים מיהודי המקום.

כיום מתגוררות בקישינב משפחות השלוחים:

• הרב מנחם מענדל אקסלרוד - רבה הראשי של קישינב.
• הרב מנחם מענדל גוצל - רבה הראשי של טרנסניסטריה.
• הרב שמואל זלמנוב.
• הרב דוד אקסלרוד.

על הפעילות העניפה מנצח הרב זושא אבלסקי יו"ר חב"ד במולדובה. הרבנית לאה אבלסקי הנושאת בתואר: "השלוחה המבוגרת ביותר בחב"ד" מתגוררת בקישינב וממשיכה את פעילות בעלה הרב זלמן.

בעקבות הגעת כ-300 סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הוקם בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.

בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל.

בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של המהר"ל מפראג והשל"ה, על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, ועל מלך המשיח. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.

פוגרום קישינב

פרעות קישינב פרצו בפסח תרמ"ג (1903). אז קישינב השתייכה לבסרביה שסופחה לאימפריה הרוסית. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי.

היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודי העיר לכבוד חג הפסחא הנוצרי. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.

פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.

המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זיעזע את דעת הקהל.

מידי שנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב.

קישורים חיצוניים

• תגית: קישינב באתר חב"ד אינפו