אילת היא עיר חוף השוכנת בדרום ארץ ישראל. בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. מקווה אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.
שלוחי חב"ד לעיר
באותה תקופה ניהל את פעילות חב”ד בעיר הרב ישראל גליצנשטיין. הדאגה של הרבי לאילת ותושביה, הביאה את החסיד הרב יוסף הכט להגיע לעיר בדנת תשל"ז. בסוף חודש אלול תשל”ט, התקיימו בחירות לרב העיר אילת והרב הכט נבחר לרב העיר.
הנושא הראשון לו דאג הרב הכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי אפשרי של מקווה אחד ישן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצלחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. לרגל הנחת אבן הפינה למקווה שלח הרבי מברק מיוחד.
במקביל החלו לעשות חוגים של נשים בנושא טהרת המשפחה.
יחס נדיר מצד הרבי
אילת זכתה לקבל יחס מיוחד מהרבי במשך כל השנים.
בשנת תנש"א הביא הרב הכט לרבי את יו”ר התאחדות המלונות באילת. זה תפקיד נכבד וחשוב. האיש נמצא כל הזמן בקשר עם סוכנים תיירותיים מכל העולם ומעניין אותם בחבילות נופש לאילת. כשעברו בחלוקת דולרים, הציג אותו בפני הרבי, והלה ביקש את ברכת הרבי שהעיר תתפתח מבחינה תיירותית. הרבי בירך אותו ואמר לו בין היתר: ‘בטח אתה יודע שאילת היא עיר חוף, ומאחר שעיר חוף עומדת בקשר עם כל העולם, צריכים לנצל זאת כדי להפיץ את תורת ישראל מאילת לכל העולם’.
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב הכט ליד הרבי. הרבי ביוזמתו אמר לו ‘הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות’.
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו ‘בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים’.
חינוך חסידי באילת
במשך כמה שנים נוהלה פעילות יהודית חסידית מקיפה ברחבי העיר, על ידי הרב הראשי ועל ידי מנהל בית חב”ד הרב גליצנשטיין. ברבות השנים הצטרפו לפעילות גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר.
בשנת תש"נ נפתח המוסד החב”די הראשון בדמות גן ילדים.
לאחר פניה לאגף החינוך בעירייה, קיבלו החב”דניקים מבנה עבור הגן. זה הצליח וקנה שם טוב. שנה לאחר מכן, הילדים עלו כתה ובעקבות זאת נפתחה כיתת גן נוספת.
פתיחת בית הספר היתה מתבקשת מאליה כהמשך לגני הילדים.
גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב הכט נערמו בעיות גדולות בדרך לקבל רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי. הרב הכט כתב על כך לרבי והוסיף את הנסיבות שנוצרו שבעקבותיהן לא יהיה עתיד למוסדות ולהתפתחות החב”דית באילת. הרבי נתן את האישור לפתוח בית ספר במסגרת מוכר ולא רשמי.
ביום הראשון ללימודים הגיעו כשלושים ילדי כתות א’ ו-ב’ ללמוד בבית משפחת הכט. היו אלו בוגרי גני הילדים וילדים נוספים. הרבנית הכט היתה המורה לכתה א’, ואילו הרב ברוך לבקביקר היה המורה לכתה ב’. בהפסקות יצאו הילדים לשחק בחצר הבית.
בשנת תשמ"ח קיבלו מוסדות חב”ד שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים תשנ"ד. או אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית.
מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.
במקביל להתרחבות בית הספר, החלה להתגבש באילת קהילת חב”ד.
בשנת תשס"ד נפתח כולל עבור חלק מהבעלים שנשותיהם עובדות כמחנכות, ויחד עמם לומדים גם בעלי תשובה שרוצים לטעום מטעמה של תורה וחסידות. בראש הכולל עומד הרב משה סילמן, חתנו של הרב הכט.
בבית כנסת חב”ד מתפללים שלוש תפילות ביום, כאשר בתפילת שחרית ישנו מניין הגדול ביותר בעיר, בהשתתפות כחמישים מתפללים קבועים. בחגים מגיעים אפילו כמאתיים מתפללים.
בבית חב"ד קיימת ספריה בה מצויים אלפי ספרים ביהדות. הספריה שוקקת מבקרים במשך כל שעות היום. בעיר כמו אילת, ספרים על יהדות וחסידות ניתן למצוא רק בספריית בית חב”ד. בעלי תשובה, נוער וסטודנטים שמבקשים לכתוב עבודות, תיירים ומטיילים, כולם באים לספריה כדי להיעזר במגוון הרחב של הספרות היהודית חסידית. פינות מיוחדות הוקצו עבור קלטות אודיו ווידאו, וכך ילדים ומבוגרים יכולים לשמוע בפינות קשב קלטות, או לצפות ברבי באמצעות הוידאו.
יהדות תיירותית
אחד המוטיבים המרכזיים של בית חב”ד באילת, הוא העבודה עם אלפי התיירים מישראל ומחוצה לה. בית חב”ד אילת פיתח כלים מיוחדים לפעילות עם התיירים. בכל בתי המלון בעיר מוצב לוח מידע על תפילות ושיעורי תורה שמקיים בית חב”ד. בכיכר המרכזי של העיר מוקרנת מידי כמה דקות פרסומת של בית חב”ד על גבי מסך ענק עם תמונה מרהיבה של הרבי.
את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. הרב קוצר מאייש מדי יום את דוכן התפילין ששוקק כל העת. ישנם כאלו שמתוודים כי למרות שהם נוהגים להניח תפילין מידי יום, אבל לאילת הם “שוכחים” להביא את התפילין. בשבתות מארגן הרב קוצר מנייני תפילה לתיירים בבתי הכנסת שבבתי המלון. בחגים מתקיימים אירועים מיוחדים לתיירים.
בשנים האחרונות מתקיימת פעילות מגוונת עם התיירים הצרפתיים עליה מופקד הרב מאיר סמדג’ה. כיליד צרפת הוא יודע לדבר עם הצרפתים בשפתם, וראה עד כה הצלחה גדולה בקרב אלפי צרפתים צעירים שפוקדים את העיר.
בעשרים השנים האחרונות עברה אילת מהפך לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. מאות רבות של משפחות התקרבו ליהדות ובתי כנסת רבים נפתחו במשך השנים. הרצון של התושבים להשתתף בשיעורי תורה וכינוסי ההתעוררות -גדל. הביקוש לענייני קדושה, ספרי קודש, תפילין ומזוזות הולך וגדל. אנשים יותר ויותר רוצים ללמוד יהדות. בעלי עסקים מבקשים לקבל הכשר. פעם היה קשה למצוא בעיר מוצרים בכשרויות איכותיות, היום זה דבר שבשגרה. יש כיום באילת 3-4 חנויות של תשמישי קדושה.