רבי חלפתא
רבי חלפתא תנא בן הדור השלישי, אביהם של התנאים רבי יוסי, ורבי שמעון.
הוא מוכר גם כ"אבא חלפתא", וזאת משום שכאשר בנו רבי יוסי היה מזכיר אותו, הוא היה אומר "אבא חלפתא", בלשון כבוד. הרבי מסביר, כי בהזכרתו את תואר הכבוד "אבא" לפני הזכרת שמו של אביו, אין ההזכרה "כשאר דרך העם" אלא בדרך כבוד, מותר, כמו שמצינו שיהושע בן נון קרא לרבו משה בשם "אדוני משה", וזהו יסוד ההיתר[1].
אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
א"ר חלפתא, יתברך שמו של הקב"ה שאין כניסיו וכנפלאותיו ואין כגבורתו וכמעשיו, שנאמר גדול אדונינו ורב כח[2]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך יב ג'תתטו.
- ↑ מדרש רבה פ' בא פי"ח דקל"ה ע"ב.