ועד כתבי קודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער ספר המאמרים תשל"ד־ה שיצא לאור ע"י ועד כתבי קודש

ועד כתבי קודש הינה מערכת שפעלה בין השנים תשמ"ז - תשנ"ד והוציאה לאור את מאמרי כ"ק אדמו"ר שליט"א בדפוס.

רקע

המאמרים שאמר הרבי החל מתחילת נשיאותו נרשמו סמוך למן אמירתם על ידי מניחים, ועם השנים הודפסו והופצו בשכפול בלתי רשמי, אך בשונה מהמאמרים המוגהים שהודפסו והופצו בצורה רישמית על ידי קה"ת ולאחר מכן נאגדו בספר המאמרים מלוקט - המאמרים הבלתי מוגהים לא הודפסו בצורה מסודרת ורשמית. במהלך השנים נכרכו המאמרים של חלק מהשנים יחד, אבל עדיין בצורה בלתי רשמית: המאמרים נאגדו כפי שהם בהנחות המקוריות כתובים במכונת כתיבה, מלאים בטעויות וללא מראי מקומות ונדפסו גם הם בשכפול בלבד וכמעט ולא הופצו.

בשנת תשמ"ז הוקם ועד כתבי קודש על־מנת לספק את מאמרי החסידות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בדפוס בצורה מסודרת, בכרכים על סדר השנים. הספר הראשון הודפס בשנת תשמ"ח, והאחרון הכולל את המאמרים משנת תשל"ז הודפס בשנת תשנ"ד.

מנהל הועד היה הרב חיים שאול ברוק, שהחל משנת תשנ"ב ניהל במקביל את ועד הנחות בלה"ק, עד שבשלב מסויים בשנת תשנ"ד מוזג הועד אל תוך ועד הנחות בלה"ק. משרד הועד שכן ב788 איסטרן פארקווי.

אחרי שפסקה פעילות הועד, החל ועד הנחות התמימים להוציא לאור ספרי מאמרים במתכונת דומה ובהשלמה לסדרה זו: המאמרים שנאמרו בשנים תשל"ח - תשנ"א.

חידושי הסדרה

לצורך הדפסת הסידרה נעשתה עבודת מחקר מקיפה ונחשפו עשרות מאמרים שלא הודפסו בהוצאות הקודמות, והם נסמנו במפתח המאמרים בכוכבית (*).

המאמרים עברו עריכה מחודשת בידי צוות מניחים, בליווי צמוד של הרב יואל כהן שהיה העורך הראשי של הסדרה, ונוספו להם מראי מקומות בשולי העמודים. בשלב מסויים גבר העיסוק של הרב כהן בהכנת המאמרים שנכנסו להגהת הרבי, ולכן ההוצאה לאור פסקה עד אחרי כ"ז אדר תשנ"ב שאז התחדשה העבודה על המאמרים הבלתי מוגהים.

בכרכים שיצאו לאור בשנת תשנ"ד נכתב במפורש בפתח דבר התואר המלא של הרבי: כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, אך לאחרי ג' תמוז תשנ"ד הדפיס הועד את כרכים אלו מחדש ללא התואר "מלך המשיח". כמו כן בכל פעם שמוזכר 770, צורף אליו התואר "בית משיח", על פי הערה 92 שכתב הרבי בקונטרס בית רבינו שבבבל.

הוצאת ספרים

הועד הדפיס 9 כרכים של מאמרי כ"ק אדמו"ר שליט"א מסודרים לפי שנים:

ראו גם

קישורים חיצוניים