יצחק חיים מרטון

הרב יצחק חיים מרטון (י"ד אייר תשל"ה - י"א מנחם אב ה'תשפ"ג) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד ישראל.

תולדות חייו

נולד בי"ד אייר תשל"ה לאביו בעל המנגן המפורסם הרב יוסף יהודה מרטון.

למד בישיבות תומכי תמימים ובשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' שלמה יהודה ויגלר.

בסביבות שנת תש"ס החל לעבוד בארגון כולל חב"ד בארץ הקודש, תחת "חסד מנחם מענדל" - מפעל לסיוע לאלמנות ויתומים, במסגרת זו היה עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, ליתומים ויתומות בכותל המערבי^[1] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה דואג לטיפולים רפואים ועוד והכל מתוך דאגה אין סופית.

נמנה עם חשובי חסידי חב"ד בביתר עילית.

הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, וחיבר במשך השנים עשרות שירים למחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי. לרגל חתונתו של בנו ר' מענדי הוציא תשורה מיוחדת של כל שירי גן ישראל שחיבר שנקראה בשם "תונא דליבא".^[2]

במשך למעלה משנתיים חלה הרב מרטון במחלה קשה והזדכך בייסורים קשים בבית רפואה במנהטן. בשבועות האחרונים לחייו הוסף לו השם רפאל. התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש י"א מנחם אב תשפ"ג כשהוא בן ארבעים ושמונה בלבד.

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.

הלוויתו יצאה מ770 מרכז חב"ד העולמי ביום ראשון י"ב מנחם אב תשפ"ג אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני י"ג מנחם אב תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון הר המנוחות, ירושלים, שם מנוחתו כבוד ליד אביו.

משיריו הידועים

אוי רבי - תרגום השיר מאנגלית^[3].
טוט אלץ וואס איר קענט.
משליך חייו מנגד.
הייתי בקעמפ עם כולם - נכתב בשנת תשנ"ז^[4].
הוא עומד במקומו הקבוע^[5]^[6]^[7].
דור השביעי - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
צבאות השם - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
בעיר רחוקה - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
ניצב האב - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל.
אזוי און ניט אנדערש - נכתב בשנת תש"ע.
מסירות נפש - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
אין דבר העומד בפני הרצון - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
להורות להם - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
נולדנו להתייגע - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
עשו כל אשר ביכלתכם - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
אב אחד לכולנה - נכתב בשנת תשע"ה.
הרועה הנאמן - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
אני יכול - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
רבי בטל אני - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
להכריע את הכף - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
הניצחון - נכתב בשנת תשפ"א.
ווער א שליח - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
מעיינותיך - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
טאפארו דא פלאחו - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.

משפחתו

חמיו הרב שלמה יהודה ויגלר מצוות מזכירות ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
אחיו, הרב אוריאל בנימין מרטון, מחנך באנ"ש צפת.
אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
אחיו, הרב פינחס מרטון , שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
אחותו, גב' חנה אשת ר' צבי אריה ביר מירושלים.
אחותו, הגב' שלומית איידל אשת ר' נועם דקל שלוחי הרבי ליוקנעם.
אחותו, הגב' חיה רחל אשת ר' שמואל גדליה מנדלזון מחנך בחיידר חב"ד ביתר עילית.
אחותו, הגב' דבורה אשת ר' דניאל מקובצקי ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
גיסו, הרב הלל גינזבורג - מאברכי כולל מיר, ירושלים
גיסו, הרב דוד הורביץ -ממצויני הת"ח בירושלים עה"ק ירושלים.
גיסו, הרב בנימין מנשה ליפקין
בנו ר' מענדי מרטון, כפר חב"ד
בנו הת' יענקי מרטון, שליח בתות"ל המרכזית לוד^[8]

קישורים חיצוניים

טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה ידיעה באתר
פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים
טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו ידיעה באתר בחדרי חרדים
'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש

הערות שוליים

[1] סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009

[2] 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש

[3] לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים

[4] לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח

[5] לשמיעת השיר מפיו

[6] לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)

[7] לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים

[8] הלחין את הניגון שיר המעלות לדוד - י"א ניסן תשפ"ג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]