שמעון יצחק ויטנברג
ר' שמעון יצחק ויטנברג היה עסקן ציבורי אגודאי שהתקרב לחב"ד ופעל למען אדמו"ר הריי"צ.
ראשית חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שמעון יצחק נולד ברוסיה הלבנה לאביו החסיד[1] ר' מנחם מענדל ויטנברג ובילדותו עברה המשפחה ללטביה, בה למד במוסדות ממלכתיים ובהם אוניברסיטה, אך בשנים מאוחרות שב לערכי היהדות, התקרב לאגודת ישראל ונבחר מטעמה כנציג בעיריית ריגא, ובתקופה הבאה ציר בבית הנבחרים הלטבי, ובשני הגופים כיהן לצד ר' מרדכי דובין[2] ובעסקנות הציבורית פעל יחד עם הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב.
למען ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ח, כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע ללטביה, ר' שמעון סייע רבות בכלל ובפרט בנושאים הקשורים ליהודי רוסיה.
עם הזמן ספג הרבה מאדמו"ר הריי"צ ופעל במרץ למען חסידות חב"ד ואף נכח באסיפה חשובה בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ והרוגוצ'ובי אליו היה קשור והתקרב לדרך ליובאוויטש. אמנם בלבושו וזקנו נותר כפי שהיה.
בשבע ברכות של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ט כסלו תרפ"ט נטל חלק בהתוועדות-סעודת שבע ברכות ובמהלכה אדמו"ר הריי"צ הורה לשגר מברק לאוהל אביו אדמו"ר הרש"ב וביקש מר' שמעון ויטנברג לעזור במשלוח.
בהתוועדות זו דיבר אדמו"ר הריי"צ דברי תוכחה קשים, על צעירים מבתים חסידיים, אשר נוגעים בזקנם ואמר מפורשות כי יש המגדלים זקן צרפתי בלבד ולא מסוגל לראותם. בעקבות דברים אלו בשבועות הבאים חלק מהצעירים הנוכחים בהתוועדות החלו לגדל זקן.
גם לאחר דברים אלו, ר' שמעון ויטנברג המשיך לפעול עבור חב"ד אך זקנו נותר כמקדם[3].
בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשואה חווה תלאות קשות והגיע למחנה בגרמניה, שם נספה עם בנו היחיד מנחם מענדל. בספר אלה אזכרה יש תיאור על פטירתו במחנה ואילו ברשימת הרב אברהם גודין שפורסמה בשנים הבאות צויין כי ר' שמעון נהרג בצעדת מוות לקראת סיום המלחמה.
רעייתו סימא בת הרב חיים מאיר ראזין שמש רבותינו, נספתה בשואה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יהדות לטביה
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין ולטביה
- הרב יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי
- ספרים ומאמרים המתעדים את הרב מרדכי דובין, ראה בערכו.
- הרב זלמן הרצל נישואי הנשיאים
- מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד, גיליון פרשת דברים תשפ"ג
