שתיים עשרה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:11, 8 ביולי 2023 מאת Mdafula (שיחה | תרומות) (←‏י"ב בקר דבריאה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מספר שתיים עשרה
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 30
40 49 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים

המספר שתים עשרה מוזכר בנושאים רבים בחסידות. סודו הפנימי של המספר לא התגלה עדיין, ויתגלה לעתיד לבוא.

י"ב האותיות הפשוטות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקבלה מוזכר כי המספר 12 הוא כנגד י"ב האותיות הפשוטות (הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק).

בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

י"ב גבולי אלכסון[עריכה | עריכת קוד מקור]

י"ב גבולי אלסון הוא כינוי לשורש בחינת המקום כפי שהיא באצילות. מקום "ממש"[1] ישנו רק בעולמות בי"ע[2] אבל שורש למקום ישנו כבר באצילות, והוא ששת המידות חסד גבורה תפארת וכו' - שיחדיו הן מעין "קוביה": תפארת היא תחילת ההשפעה ולכן נקראת צד מזרח (כמו שתחילת השפעת השמש היא מהמזרח), מלכות היא סוף ההשפעה ולכן היא צד מערב וכן הלאה[3]. ועניין התכללות המידות זו מזו נרמז ע"י קוים אלכסוניים המחברים ביניהם - סך הכל שנים עשר קוים שהם י"ב גבולי האלכסון.

י"ב בקר דבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – י"ב בקר דבריאה

י"ב שבטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון דן נפתלי גד אשר יוסף בנימין.

מבואר בתורה אור, שנשמותיהם של י"ב השבטים מגיעות מעולם הבריאה.

י"ב חודשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר.

מקבילים ל12 המזלות: טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים.

בנפש האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים עשר מנהיגים בנפש: שתי ידים שתי רגלים שתי כליות כבד מרה המסס קיבה קרקבן וטחול.

בעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם היום והלילה מורכבים מי"ב שעות לכל אחד. כל זה הוא כיון שישנם י"ב צירופים בשם הוי' וי"ב צירופים בשם אדנ"י (שמאירים ביום ובלילה).

לחם הפנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחם הפנים גם הוא היה שנים עשר לחמים, ועליו אומרים שלעתיד לבוא "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי" (=יגלה לנו את הטעם שבי"ב לחמים), דהיינו שהתוכן הפנימי שב'י"ב' לא נתגלה עדיין.

הערות שוליים

  1. הגדר של "מקום" הוא שבמקום שנמצא דבר אחד לא יכול להיות דבר אחר (מאחר ומקום זה כבר תפוס). דבר זה נכון הן בגשמיות והן ברוחניות. לדוגמא, במקום בו נמשכת מרירות לא יתכן באותו זמן שתהיה גם שמחה (ואין להקשות מסוף פרק ל"ד בתניא, כי שם מדובר על שני מקומות שונים: במקומה של נפש האלוקית יש שמחה ואילו מרירות היא במקומה של נפש הבהמית).
  2. בריאה יצירה עשיה.
  3. ראה ערך רוחות העולם.