שמואל פרומר
הרב שמואל פרומר (ג' שבט תרח"צ-כ"ט בסיוון תשפ"ג) היה משלוחי הרבי ורב בית הכנסת 'משיח צדקנו' בקריית ביאליק. התגורר בקריית שמואל.
תולדות חיים
נולד בג' שבט תרח"צ לאביו ר' דב ולאמו מרת לאה פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים בקריית שמואל, והיה מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל. דודו היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים ארץ צבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה[1] התגורר תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן חזר להתגורר בקריית שמואל מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב ראובן דונין.
בשנת תשל"ג הפעיל לראשונה קייטנה חב"דית בקריות יחד עם הרב יגאל פיזם, ובמהלך הקייטנה הגיע לבקר בה בשליחותו של הרבי הרב דוד רסקין.
בשנת תשמ"ב יזם את הוצאתו לאור של עיתון 'חב"ד צפון' בו צירף נקודות שתומצתו מההתוועדות האחרונה של הרבי. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי לאחדות ישראל שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי.
בשנת תשמ"ג החל במסירת שיעור תניא קבוע בשכונת 'עין הים' בחיפה, ובמהלך השנים קירב עשרות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב"ד.
בשנת תשד"מ זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש[2].
בשנת תשמ"ח לאחר השיחה הידועה שאמר הרבי בנוגע לצורך בהכרזת יחי המלך פעל יחד עם הרב זמרוני ציק שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח יחי המלך-דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד מהמוני שלוחים ורבנים, אך המהלך טורפד ע"י שליח מסוים בטענה לפגיעה ב'כבוד ליובאוויטש' מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחוהמ"פ שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק עד מתי, טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק עד מתי.
נפטר בכ"ט בסיוון תשפ"ג.
משפחתו
- בנו, הרב אסף חנוך פרומר - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה
- בנו, ר' דרור פרומר - ניו ג'רסי.
- בנו, ר' יצחק (איז'ו) פרומר - כפר חב"ד
- בנו, ר' מנחם מענדל פרומר
- בתו מרת יפעת פרידמן
- בתו מרת דורית ברזילי
- בתו מרת שלומית רוטנברג - סופרת ילדים חב"דית[3]