מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:44, 21 במאי 2023 מאת יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←‏קישורים חיצוניים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "מנחם מענדל גליצנשטיין" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב הישוב מעלה אפרים ורב אזורי בקעת הירדן, ראו מנחם מענדל גליצנשטיין.

הרב מנחם מענדל גליצנשטיין

הרב מנחם מענדל (מענדי) גליצנשטיין (יליד שנת תשל"ט, 1979) הוא שליח הרבי ורב העיר צ'רנוביץ'[1] שבאוקראינה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד באילת בח' אב תשל"ט לאביו הרב ישראל צבי גליצנשטיין ואמו מרת צפורה פייגא, ששימשו באותה תקופה כשלוחי הרבי בעיר.

בגיל 15 נשלח ללמוד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, ובישיבה גדולה למד בישיבת תורת אמת בירושלים, ולקראת שנת הלימודים תשנ"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

התחתן עם פנינה בת הרב שמואל שנור מרבני חב"ד במגדל העמק.

התפתחות השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ג יצא לשליחות הרבי לעיר צ'רנוביץ' שבאוקראינה. בראשית דרכו ביסס את מנייני התפילות בבית הכנסת. הרב והרבנית גליצנשטיין פתחו שיעורי תורה ונקט בעוד צעדים להרחבת מעגל הפעילות היהודית-חסידית בצ'רנוביץ'. [2].

בשנת תשס"ח הצליח לפדות את בית הכנסת ההיסטורי בעיר והשלטונות החזירו אותו לידיים יהודיות[3], ובשנת תשע"א הכניס ספר תורה לבית הכנסת המשוחזר במעמד גדול בהשתתפות של למעלה מ-1,000 יהודים[4].

בשנת תשע"ה הקים בעיר מקווה טהרה מפואר.

בחודש אייר תשע"ו חשף את ציונו של האדמו"ר מסטרוז'ניץ[5].

לקראת הבחירות לנשיאות אוקראינה בשנת תשע"ט סגן ראש ממשלת אוקראינה הגיע לביקור במרכז חב"ד בראשותו של הרב גליצנשטיין[6].

בחודש תמוז תשע"ט חשף הרב גליצנשטיין את מצבתו של החסיד ר' הירשל רבינוביץ'[7].

מלחמת רוסיה אוקראינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל רבות עם פליטים שהגיעו לעירו הרחוקה מאזור הקרבות ובעידודם של הרב דוד מונדשיין והרב שלמה פלס מ'אור אבנר' שכרנו מלוניות ומעונות עבור הפליטים.

בתחילת המלחמה קלט את ילדי בית היתומים מז'יטומיר בראשות השליח הרב שלמה וילהלם. ילדי הבית יתומים הגיעו לצ'רנוביץ' ושהו בה כשבוע ימים עד שחצו את הגבול ומשם טסו לארץ הקודש. הרב והרבנית גליצנשטיין סייעו להם בארוחות חמות, לינה מסודרת, ועוד.[8]. בהמשך המלחמה, עזב לזמן קצר את העיר ותמונות ילדיו בפתח הבית התפרסמו בכלי תקשורת רבים. כיום ממשיך לפעול בעיר עם משפחתו חרף המלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים