![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רוח הקודש
רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל[1].
הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד[דרוש מקור].
מפרשים ומחברים
אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש [2].
וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש [3].
ענין רוח הקודש
ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[4] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[5].
הערות שוליים
- ^ מסכת סוטה מח עמוד ב.
- ^ המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה.
- ^ הוספות לכתר שם טוב סימן ריז.
- ^ סוף פרק ג' דשקלים.
- ^ היום יום ו' שבט.