המגיד מקוזניץ'
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז - י"ד בתשרי תקע"ה) היה מייסד חסידות קוז'ניץ, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק. ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד).
תולדות חיים
אודות לידתו מסופר כי תלמידיו של הבעל שם טוב ישבו עמו יחד בסעודת שבת, כשבאמצע הסעודה הצטחק הבעל שם טוב בקול רם, כך שלוש פעמים. לשאלת החבריא נסע איתם הבעל שם טוב במוצאי שבת לאפטא, שם פגשו יהודי בשם רבי שבתי כורך ספרים, עני מרוד. באחד מערבי השבתות גילו הוא ואשתו כי אין להם די ממון לערוך את סעודת השבת. הוא הלך בעיצבון לבית המדרש, אך אשתו אמרה לנקות את הבית לכל הפחות, ואז מצאה כפתור זהב. היא קנתה את מצרכי השבת ביד רחבה. כשחזר בעלה מבית המדרש, וגילה את הנס שנעשה, נתמלא בשמחה גדולה עד מאוד, ובאמצע הסעודה נפנו לרקידה של שמחה, הוא ואשתו. כל הפמליא של מעלה באו לראות את היהודי שמח באמת ובתמים לכבוד הקב"ה, והשמחה הייתה רבה, ולכן נצטחק הבעל שם טוב. בשכר זה בירכם כי יזכו לבן זכר אותו יקראו על שמו - ישראל, וכעבור שנה נולד להם המגיד מקוז'ניץ.
בצל רבותיו הקדושים
בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהביא אותו להמגיד ממעזריטש שנתן לו להגיה את סידור האר"י, אחרי פטירת המגיד ממעזריטש קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני הסתלקותו הוריש לו את כוח הלב והדבר התבטא אחר כך בהתלהבותו של המגיד בתפילתו אפילו שהיה חולה.
גדלותו בתורה ועבודת השם חכמתו וקדושתו
מכיון שנולד לאביו לעת זקנותו הוא היה חלש מאוד כל ימיו, ובשנותיו המבוגרים יותר נאלץ לשכב במיטב רוב היום מרוב חולשתו. אך בעת התפילה היה מתעורר כבחור צעיר ומתפלל בקול רם ובהתלהבות.
היה ידוע בלמדנותו המופלגת ובגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר, עד כדי כך שלפני שהגיע למגיד ממזריטש, למד שמונה מאות ספרי קבלה על בוריים, וגם בנגלה היה ידוע כגאון עולם כפי שרואים מספריו "בית ישראל" על סדר מועד ונשים, וכעדות רבי חיים מוולוז'ין שהעיד שדיבר אתו בלימוד בפילפול וחילוקים ומצא אותו בקי בתלמוד בבלי מילה מילה עם לשון התוספות.
נודע גם כמלומד בניסים ובמופתים גדול ובעל רוח הקודש גלויה בדרגה גבוהה מאד שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, גם נודע כמקובל אלוקי המוציא דיבוקים ומתקן נשמות. למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ובעקבותיו נתקרב למגיד ממזריטש. אחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק.
הוא הקפיד מאוד כי לימודו יהיה תם וישר ללא סברות שאינן נכונות. כאשר אמר המגיד מקוזניץ חידוש בנגלה עמד הרב יעקב יצחק מפשיסחא וסתר את החידוש אחר שראה שנחלשה דעתו הקדושה של המגיד מקוזניץ התאמץ ויישב את סברתו של המגיד ואז אמר המגיד מקוזניץ כי היה לו (לרבי יעקב יצחק מפשיסחא) מזל כי חידושיו הם כולם אמת ואין בהם אף נקודה אחת שאינה של אמת, ולכן אם מפריכים את חידושיו נשארת מתיבת "אמת" רק האותיות "מת", והיא סכנה למי שמפריך אותם.
סגולותיו
המגיד מקוזניץ נתן סגולות לכמה דברים אחד מהם אכילת תפוחים בליל שבת היא סגולה לפרנסה והבטיח ש"מי שיעשה זאת לא תחסר לו פרנסתו כל אותו השבוע". הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) בעל חידושי הרי"ם מביא בספרו את סגולה זאת מאת המגיד מקוזניץ', רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ: "האוכל תפוחים בליל שבת, מובטח לו שיהיה לו פרנסה בכל השבוע" (ומסתמא גם משקה העשוי מתפוחים ולאו דווקא הפרי עצמו)". בן נינו של רבי יעקב חיים סופר (הכף החיים) כתב בספרו "חיי בני ומזוני" בתוספות שבת: "אתרוג הוא תפוח (ראה שבת דף פח), ולחד מאן דאמר עץ הדעת אתרוג הוא, ואיתא בשער הכוונות דחטא אדם הראשון דאכל לפני הזמן בערב שבת, אבל אם היה אוכלו בליל שבת בזמנו - לא היה נענש 'בזיעת אפך תאכל לחם'. ואם כן, זה טעמו ושל המגיד מקוזניץ דהוא סגולה לפרנסה טובה כי אוכל אותו בעיתו ובזמנו (ולפי טעם זה דווקא תפוח עץ שהוא ממיני האילן), ועוד כתב שם רמז דשורש הפרנסה נפיק מפסוק 'פותח את ידך', ו'פותח', אותיות 'תפוח' ושבת מקור הברכה וסעודה ראשונה בפרט" (ולפי טעם זה כל אשר בשם תפוח ייקרא אפילו תפוח אדמה או תפוח זהב הנקרא תפוז). ועוד אכילת תפוח בליל שבת היא סגולה לפרנסה, כנגד "חקל תפוחים קדישין" - כינויה של השכינה בליל השבת.
במלחמת נפוליון
במלחמת נפוליון נשיא צרפת עם הצאר מרוסיה, הייתה דעת המגיד מקוז'ניץ, כדעתו של אדמו"ר הזקן, שעדיף שנפוליון יפול, מכיון שתכניתו היא להשמיד את היהדות באמצעות דמוקרטיה. כך גם הייתה דעתו של הצדיק רבי נפתלי מרופשיץ, ובניגוד לדעתו של הצדיק רבי מנחם מנדל מרימנוב.
על אדמו"ר הזקן ועל התניא
לפי מסורת החסידים הוא קיבל את פני אדמו"ר הזקן בבואו למגיד ממזריטש.
כשהגיע למגיד ממעזריטש, המגיד הטיל עליו את מלאכת הגהת סידורו של האריז"ל הקדוש מה שלימים שימש את אדמו"ר הזקן לחיבור הסידור על פי נוסח האר"י[דרוש מקור].
היה נוהג ללמוד תניא עם תפילין ר"ת ופעם אחת כשראה רבי אשר מסטולין זאת ותמה על כך השיבו המגיד מקוזניץ שהספר הזה הוא תורה מגן עדן ומחברו יכול לומר תורה בפני המשיח!, גם כתב מכתב בו הוא מצדד לטובת שיטתו של אדמו"ר הזקן ומגן עליו וגם נתן הסכמה לספר אור הגנוז לצדיקים, ספר הנועד לבאר את ספר התניא.
גילף את עצי החיים בהם נכרך ספר התורה של הרבי.
לקריאה נוספת
נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 27.