המנון
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הִמְנוֹן הוא שיר תוכן, המבטא מסר רעיוני של קבוצת אנשים, ארגון, מדינה או מטרה.
לאורך ההיסטוריה שימש המושג המנון בעיקר לתיאור שיר שבח והודיה.
היסטוריה
במדרש בספר שמות מופיע המושג לראשונה: "והיו מלאכי השרת באים לומר הימנון לפניו"[1].
בתקופה המודרנית, ההמנון שימש בעיקר תנועות מהפכניות, לאומניות, ורעיוניות, שאימצו את ההמנונים ושרו אותם בכנסים הפומביים שלהם וסחפו באמצעותם המונים.
בין ההמנונים שזכו לתפוצה הרחבה ביותר הוא 'האינטרנציונל', ששימש כהמנון השמאל הפוליטי העולמי ואומץ על ידי הזרמים הסוציאליסטיים לסוגיהם שתרגמו אותו לעשרות שפות, ובבתי חינוך רבים היתה חובה לשיר אותו בצוותא מידי בוקר, כאשר ברוסיה לדוגמא היווה הדבר מוקד חיכוך עם ילדים יהודיים שסירבו לשיר את ההמנון בשל תכני הכפירה הכלולים בו[2].
המנון נוסף שהגיע לתפוצה עולמית הוא 'המרסייז'[3] ששימש כהמנון המהפכה הצרפתית.
לעיתים שימש ההמנון כביטוי לרחשי לב שונים, דוגמת המנון שחובר על ידי נכבדי הקהילות היהודיות בפולין לכבודו של נפוליון בונפרטה, הגדוש בשבחים וברכות על עמידתו לימין נתיניו ושחרורם מעולם של הפריצים והבאת שוויון[4].
בתקופת הקמתה של מדינת ישראל נפוצו ההמנונים השונים כביטוי לתנועות הרעיונות שסחפו את הנוער היהודי, בהם המנוני המחתרות, ההמנון הלאומי, ועוד.
בחסידות חב"ד
אצל חסידי חב"ד שימש הניגון נייעט נייעט ניקאווא כ'המנון' בלתי רישמי של המחתרת החסידית בתקופת [[[אדמו"ר הריי"צ]].
עם התחלת תנופת השליחות, חובר בשנת תשל"ב בקעמפ גן ישראל הניגון 'שלוחי אדוננו, שהפך במהרה מהמנון ילדים במחנה קיץ להמנון של פעילות השלוחים בכל רחבי העולם.
כפי שניתן לראות בפסקאות הבאות, הרבי עצמו עודד את השימוש בהמנונים בעלי תוכן חסידי מצד אחד, ויחד עם זאת שלל מצד שני כל שימוש ושייכות להמנונים שמקורם אינו בקדושה, כאשר באחת ההזדמנויות אף הוריד את הנשיאות מישיבת תומכי תמימים בשל העובדה שבדינר רישמי של המוסדות התנגן ההמנון של מדינת ישראל הנגוע בתכנים שאינם הולמים את האמונה בקדוש ברוך הוא, ועל פי השמועה הרבי אף התבטא כי מי ששומע המנון זה אינו יכול להיקרא בשם חסיד חב"ד.
המנון איגוד תלמידי התמימים
בהתוועדות שמח תורה תשי"ז דיבר הרבי אודות איגוד תלמידי התמימים, ולאחר השיחה שאל מי הם מנהלי האיגוד, ולאחר שהמנהלים התאספו ונעמדו סמוך לרבי העניק להם הרבי 'לחיים' ואמר להם: "אצלכם הכל על פי החוק, שבימינו - עם נשיא, עם יושב ראש, עם בלאנקים ועם שם של הארגון, עם כל הפרטים וכו'. אם כן, צריך להיות גם 'המנון', איזה ניגון הוא ההמנון שלכם?".
אחד מהמנהלים אמר שהניגון דרכך אלוקינו הוא ההמנון, והשני אמר שכי אנו עמך הוא הההמנון, והרבי הורה שיעשו אסיפה ביניהם ויחליטו, ובו במקום הם התאספו והחליטו בניגון 'כי אנו עמך' וניגנו אותו עם הציבור[5].
האדרת והאמונה
ההמנון של מדינה צרפת, חובר בעת המהפיכה הצרפתית, לה התנגד אדמו"ר הזקן כשהוא מוסר את חייו שלא להיות תחת שליטתו של נפוליון אפילו לרגע. ההמנון כולל מילים קשות ותיאורי מלחמה אכזריים.
בשמחת תורה תשל"ד, בהתוועדות קודם הקפות, דיבר הרבי אודות המהפיכה הרוחנית בצרפת, ולפני תחילת ההקפות נעמד על בימת התפילות והחל לנגן את מנגינת ההמנון הצרפתי על המילים "האדרת והאמונה".
מעט יותר משנה אחר כך, בחורף ה'תשל"ה, החל נשיא צרפת דאז לדבר על שינוי ההמנון להמנון רגוע ואנושי יותר, ואף הציע פרס כספי על הצעת המנון חלופי. בפועל, ההצעה עוררה התנגדות עזה בצרפת, ולבסוף שונו מעט תווי הנגינה ולא המילים.
הרבי הסביר את סיבת השינוי, שלאחרי שהעלו את הניגון לקדושה, הרגיש זאת למעלה השר של צרפת, וזה גרם למטה לשנות את הניגון, מצד ההרגשה שהניגון שייך לתחום הקדושה[6].
צבאות השם
| ערך מורחב – ניגון ווי וונט משיח נאו |
הראלי הראשון שנערך לאחר שהרבי הכריז על הקמת ארגון צבאות השם נערך בכ"ח תשרי תשמ"א, ובכינוס ניגנו הילדים 2 שירים לפני הרבי בכדי להכריע איזה מהם ייבחר כהמנון החדש של הארגון, וכאשר ראו את החיבה המיוחדת שהפגין הרבי לניגון 'ווי וואנט משיח נאו', הוא הפך להמנון הרשמי של הארגון[7].
גם המנון זה, מקורו בקעמפ, שנערך בקרית גן ישראל במונטריאול בקיץ של שנת תש"מ.
=צבאות השם ארץ הקודש
בשנת תשפ"א, לרגל פתיחת חגיגות שנות ה-40 להקמת ארגון צבאות השם על ידי הרבי, הפיק ארגון צבאות השם ארץ הקודש המנון מיוחד שליווה את חגיגות ה-40 שהותאם ללחן של ניגון זה[8].
בנוסף, בשנים בהן נערכות שבתות צבאות השם, מחובר המנון מיוחד לכבוד השבת:
- תשע"ח:
- תשע"ט:
- תשפ"ב:
המנוני קעמפים
אורו של משיח
בשנים הראשונות של הקעמפ, חובר המנון עיקרי אחד שליווה את הקעמפ. בהמשך, עם גדילתו של הקעמפ והתבססותו, יוצאים מידי שנה ארבעה המנונים חדשים: המנון הקעמפ, המנון השבת[9], ו-2 המנונים לכל אחת מפלוגות מלחמת ופרצת.
ברשימה דלהלן נכללו ההמנונים של קעמפ הבנים, כאשר לצד זאת מחוברים מידי שנה המנונים גם בקעמפ הבנות.
רבים מהמנונים, עובדו בהמשך בצורה מקצועית ויצאו לאור בדיסקים שהופקו על ידי הקעמפ, וכן בדיסקים של מקהלת צבאות השם בארץ הקודש.
ההמנונים כולם עוסקים סביב נושאי גאולה ומשיח בהיבטים השונים שלו, חיזוק האמונה בנצחיות חייו והוראותיו של הרבי, ובהתמסרות להבאת המשיח.
- תשנ"ו:
- תשנ"ז:
- תשנ"ח:
- תשנ"ט:
- תש"ס:
- תשס"א:
- תשס"ב:
- תשס"ג:
- תשס"ד:
- תשס"ה:
- תשס"ו:
- תשס"ז:
- תשס"ח:
- תשס"ט:
- תש"ע:
- תשע"א:
- תשע"ב: פרטיזן צעיר נקרא אל המסתור.
- תשע"ג: על עיר קטנה קרב מאיים.
- תשע"ד: המנונים
- תשע"ה: • "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן", המנון שבת דבר מלכות
- תשע"ו:
- תשע"ז:
- תשע"ח: המנוני הקעמפ • אחת שאלתי רבי תתגלה, המנון שבת 'חי וקיים'
- תשע"ט: המנון פלוגת תשוקה לגאולה
- תש"פ:
- תשפ"א:
גן ישראל ארץ הקודש
- תש"ס:
- תשס"א:
- תשס"ב:
- תשס"ג:
- תשס"ד:
- תשס"ה:
- תשס"ו:
- תשס"ז:
- תשס"ח:
- תשס"ט:
- תש"ע:
- תשע"א:
- תשע"ב:
- תשע"ג:
- תשע"ד:
- תשע"ה:
- תשע"ו:
- תשע"ז:
- תשע"ח:
- תשע"ט:
- תש"פ:
- תשפ"א:
- תשפ"ב:
המנונים של ארגונים נוספים
- תנועת הנוער בת מלך - נסיכה יהודית, ארמון עמנו כי בנית
- רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש - בסיסמת ופרצת
- בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד - רואים עלי
הערות שוליים
- ↑ שמות רבה, כי תשא, פרשה מה, סימן ב
- ↑ שליחות חיי, רחל זמיר.
- ↑ מאויית לעיתים בטעות גם כ'מרסלייז'.
- ↑ זאת בניגוד לדעתו של אדמו"ר הזקן שראה בנצחונו סכנה רוחנית לעם ישראל ופעל לנפילתו. ההמנון נדפס ב'אסתלק יקרא' עמוד 61.
- ↑ תשורה חתונת הר' שמואל הנדל תשנ"ח, עמוד 64.
- ↑ [www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת הרבי על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די, שבת פרשת וישב שנת תשנ"ב]
- אתר moshiach.net
- ↑ קובץ לחיזוק ההתקשרות גליון ע', עמוד 37.
- ↑ מקהלת צבאות השם מגישים: מארש ה-40 • הפעילו רמקולים
- ↑ על פי רוב הקעמפ נמשך כ-10/11 ימים, ובתוכם שבת אחת.
