ביתא ישראל
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
קהילת ביתא ישראל[1] הוא הכינוי המקובל ליהודי אתיופיה[2], שהתיישבו באזור חבש. קהילה זו התקיימה מאז חורבן בית המקדש השני במשך אלפי שנים כקהילה נפרדת ומנותקת משאר קהילות ישראל, ושמרה על מנהגים ייחודיים, השונים באופן ניכר מהלכות ומנהגי היהדות כפי שהשתמרו בידינו.
עם כינונה של מדינת ישראל החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי הציונות הדתית ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור גיור לחומרא.
הרבי נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק.
בשל החששות ההלכתיים, ההימנעות של הרבי מהכרעה בסוגיא, והפסיקה הגורפת של רבנים כה רבים בדבר ההכרח לגייר את עולי אתיופיה - ההתייחסות המקובלת בחב"ד לסוגיא היא כיבוד של חברי הקהילה כפרטים, ודרישה עקרונית להיענות לדרישות הרבנים ולהתגייר לחומרא.
רקע
כבר לפני למעלה מאלף שנים תועדה הקהילה היהודית בחבש, על ידי נוסעים יהודיים ומגלי ארצות שערכו מסעות חובקי עולם, דוגמת אלדד הדני ובנימין מטודלה.
עם התחזקותו של השלטון הנוצרי במדינה ורצונו לכבוש תחת חסותו את כל המיעוטים ובכללם את התושבים היהודיים, נעשו פעולות רבות לדיכוי האמונה היהודית שכללו הן לחימה פיזית והן פעולות מסיון שונות, ובשיאן - הוצאת צו להשמדת היהודים והיהדות.
רדיפות אלו נמשכו מאות שנים, והביאו לערעור חוסנה של הקהילה היהודית מכל ההיבטים, ובכללם - התרופפות בשמירת תורה ומצוות, וקושי בהנחלת הידע היהודי לדורות הבאים.
בסביבות שנת ה'ת"ר החלה 'החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים' בפעילות מאסיבית בקרב קהילת 'ביתא ישראל', ועקב תקופה ממושכת של שבע שנות בצורת ורעב שהרעו את מצבם הכלכלי של בני הקהילה, מצאו פעולותיהם אוזן קשבת, והצליחו לגרום להתנצרותם של רבים. במקביל, בני הקהילה שהצליחו להחזיק מעמד על אף הקושי, ניסו לקיים קשר עם הקהילות היהודיות באירופה ואף ניסו לעלות לארץ ישראל, אך נכשלו במשימתם.
ערב הקמתה של מדינת ישראל, מנתה קהילת 'ביתא ישראל' כ-90,000 איש.
- הפלשים והפלשמורה
אחד הכינויים הנפוצים של קהילת 'ביתא ישראל' הוא פלאשים, ביטוי בשפה האמהרית שמשמעותו 'גולים' - כינוי שהוענק לבני הקהילה לאחר שהוגלו בידי השלטון.
בשונה מכך, בני הפלאשמורה הינם צאצאי הקהילה שהתבוללו והתנצרו בעקבות פעולות המסיון, שכונו במקור "פרס מוקרה".
קהילה זו נפרדה מקהילת 'ביתא ישראל', והפולמוס ההלכתי הנוגע לעליית יהודי אתיופיה אינה נוגעת אליהם היות וקיים קונצנזוס הלכתי שלא ניתן להחשיבם כיהודים והינם צריכים גיור גמור.
העלאת קהילת ביתא ישראל
כאשר הוקמה מדינת ישראל החלה הסוכנות היהודית בפעילות בקרב קהילת 'ביתא ישראל', ולאורך השנים הועלו בני הקהילה במספר מבצעי עליה מרכזיים שהתקיימו בין השנים תשל"ט-תנש"א:
- מבצע אחים, מבצע אליהו - בין השנים תשל"ט-תשמ"ב, במהלכם הועלו כ-16,000 איש
- מבצע משה, מבצע שבא - בין השנים תשד"מ-תשמ"ה, במהלכם הועלו כ-8,500 איש
- מבצע פדיון שבויים, יהודים תמורת נשק - בין השנים תשד"מ-תנש"א, במהלכם הועלו כ-9,000 איש
- מבצע שלמה - י"ב סיון תנש"א, במהלכו הועלו כ-14,000 איש
בכל מבצעים אלו הועלו רק הפלאשים, מתוך הנחה שבני הפלאשמורה התערבו ולא שמרו על הזהות היהודית שלהם, ובשל כך אינם נחשבים ליהודים.
עם זאת לאחר לחץ פוליטי מתמשך, בשנת תשס"ג קיבלה כנסת ישראל החלטה להעלות גם את בני הפלאשמורה, תחילה התקבלה ההחלטה להעלות רק את אלו שיש רישום ברור שנולדו לאמא יהודיה, ובשנת תשע"ה הורחבה ההגדרה לכל בני קהילת הפלאשמורה המשתייכים לזרע ישראל, אף אם הקשר הוא בדורות רחוקים יותר והן נולדו לאב ואם שאינם יהודים.
הפולמוס ההלכתי
- חששות הלכתיים
- גישות הלכתיות
מצבם הנוכחי של יהודי אתיופיה
התייחסות הרבי
כאשר חסידי חב"ד הגיעו לאפריקה כשוחטים פנה הרב אברהם אבוש לאופר ושאל את הרבי אודות בני הקהילה, והרבי השיב לו שכיון שהדבר טעון בירור הלכתי, יש להתחמק מלהביע עמדה בנושא.
בהמשך, לאחר ההעלאה המאסיבית של בני הקהילה, הורה הרבי בשנת תשמ"ג כי יש להתנער בהחלט מקבלת תלמידים פלשיים[3], ובשנת תשמ"ד כאשר פנה רב העיר אילת הרב יוסף העכט בשאלה דומה אל הרבי, האם לסייע ולהצטרף לקול קורא המעודד את העלאתם לארץ הקודש, כתב הרבי שיעשה כפי שיעשו הרבנים הראשיים[4].
קישורים חיצוניים
- בית מדרש, נושא יהדות האתיופים הפך לענין פוליטי ומפלגתי 56383, באתר
חב"ד אינפו
הערות שוליים
- ↑ מכונים גם הפלאשים, ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם בני הפלאשמורה.
- ↑ אף שהדבר נתון במחלוקת החוקרים האם מדובר בגולים יהודים שהתיישבו באזור בתקופת חורבן בית שני או קבוצה מתושבי המקום שאינה קשורה לקהילה היהודית, שהוקעה על ידי הכנסיה הנוצרית וקיבלה את התואר 'יהודים' ככינוי גנאי - ההתייחסות המקובלת אליהם על ידי רובם ככולם של פוסקי ההלכה, היא כקהילה יהודית בעלת עבר ומנהגים המעוררים דילמות הלכתיות, אך לא כפרו בעצם השתייכותם לבני ישראל, בעיקר בשל פסיקתו המוקדמת של הרדב"ז זמן ארוך לפני שהתעורר הפולמוס בדבר עלייתם לארץ הקודש.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות לג.
- ↑ הרב העכט כתב שנתבקש לחתום על מכתב של רבני ערי אה"ק המופנה אל הסוכונות היהודית, בו מבקשים שיעזרו בהבאתם לאה"ק ובקליטתם של שבטים מסויימים ממדינות נידחות המתנהגים במנהגים יהודיים, ושאל האם להיעתר ולחתום (תשורה העכט י"ט אלול תש"פ): יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק (נדפס גם בליקוט מענות קודש – מילואים תש"מ-תשנ"ב.