משתמש:ישראל בטח בהשם/ראש ממשלת ישראל

		חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
		מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה ב-ה' אדר א').	עריכה - שיחה

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת במדינת ישראל. ראש הממשלה הוא זה שקובע את הסמכויות הביצועיות על אף שנשיא מדינת ישראל מוגדר כראש המדינה. כדי להתמנות לתפקיד צריך לקבל את המנדט מידי נשיא מדינת ישראל אשר מתייעץ עם ראשי המפלגות שנבחרו לכנסת ובדרך-כלל הוא ראש המפלגה הגדולה ביותר בכנסת אשר קיבל את מירב הקולות בבחירות.

תהליך מינוי ראש הממשלה

ערך מורחב – הבחירות לכנסת

תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו כבר בקום המדינה והם קובעות כי ראש הממשלה יבחר בבחירות דמוקרטיות אך באופן עקיף, שהציבור בוחר את חברי הכנסת והם אלו אשר בוחרים בפועל את ראש הממשלה ומאשרים זאת בהצבעה בכנסת, פעמיים בלבד התקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה^[1], בהם התקיימו בחירות הדומות לבחירות מקומיות, שהאזרח מצביע בפתק אחד לכנסת ופתק אחד למועמד בו הוא בוחר לתפקיד ראש הממשלה, שיטה זו התבטלה עקב אי השגת מטרת הבחירות.

על-פי השיטה הנוהגת היום, עם בחירתה של כנסת חדשה מזמין נשיא מדינת ישראל נציגים מן המפלגות שנבחרו לכנסת, והנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה למי שזכה במירב הקולות מנציגי המפלגות, ואז, ישנם 28 ימים להשלמת הרכבת הממשלה ואף ניתן יהיה לקבל הארכה נוספת של עוד 14 ימים. במהלך הזמן הזה הוא מקיים משא ומתן עם המפלגות התומכות בו והם קובעים את מדיניות הממשלה החדשה וחלוקת התפקידים בין חברי הממשלה. אם אכן, המועמד הצליח אזי מתקיימת הצבעה בכנסת לאחר שהציג את ממשלתו החדשה על כל פרטיה ואם אכן, הושג רוב להצבעה, הממשלה החדשה ובראשה ראש הממשלה מתחילים את עבודתם.

אם המועמד שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה לא הצליח בעבודתו^[2] הנשיא רשאי להטיל את המלאכה על מועמד אחר ואם גם הוא לא הצליח אזי ניתנים לכנסת 14 ימים שבהם כל חבר כנסת יכול להשיג 61 חתימות של חברי כנסת ולהתחיל את עבודתו כראש ממשלה. אם בשלושת המקרים לא צלחו המועמדים השונים במלאכה אזי הכנסת מתפזרת אוטומטית ובחירות מתקיימות כ-90 יום לאחר מכן.

תנאים מחייבים

ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת, לעומת זאת, שרים אינם חייבים לשמש כחברי כנסת.
הכנסת רשאית להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. ואם הושג רוב של 61 חברי כנסת מועמד אחר שאינו ראש הממשלה אז הנשיא חייב להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שנבחר.
במקרים מיוחדים בהם יש רוב מוצק של חברי כנסת המתנגדים לראש הממשלה, רשאי הנשיא לפטר את ראש הממשלה מתפקידו ועל הכנסת יש לקיים דיונים בתוך פרק זמן של 21 יום על מועמד אחר לתפקיד ובאם לא הוצג מועמד אזי הולכים לבחירות.
ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. במקרה כזה יחזור הנשיא ויקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת.
אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידיו במשך יותר מ-100 ימים^[3], מופעל תהליך כאילו ראש הממשלה התפטר מתפקידו והכנסת צריכה לבחור תוך 21 יום מועמד חדש לתפקיד.

ראש ממשלה בפועל

אם נבצר באופן זמני על ראש הממשלה לכהן בתפקידו^[4] ראש הממשלה החלופי או ממלא מקום ראש הממשלה או לחלופין מועמד מאחר שבחרה הממשלה הוא זה שמשמש ראש הממשלה בפועל^[5]

סמכויותיו ותפקידיו של ראש הממשלה

ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה והוא מפקח ומנהל את עבודת הממשלה ובעצם הוא הגוף השולט במדינה, אך אם זאת, את רוב ההחלטות הוא צריך לקבל תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול:

לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת)
לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, ובלבד שקיבל את אישורו של נשיא המדינה לכך.
במצב חירום, כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, ולא ניתן לכנס את הממשלה לשם כך, בסמכותו של ראש הממשלה להתקינן בעצמו.
ראש הממשלה מרכיב את רשימת השרים של הממשלה ומגיש אותה לאישור הכנסת.
ראש הממשלה הוא הקובע הבלעדי של סדר היום של ישיבות הממשלה והוא גם המנהל של הישיבות.
ראש הממשלה ממונה ישירות על השב"כ, המוסד, ועוד. ראש הממשלה אינו ממונה על צה"ל רשמית, אך בסמכותו לתת לו הוראות.

המעון הרשמי

מעון ראש ממשלת ישראל הרשמי הוא המקום בו גר ראש הממשלה ובני משפחתו, המעון ממוקם בירושלים, ברחוב בלפור שבשכונת רחביה.

התערבות חב"ד בבחירת ראש הממשלה

התרגיל המסריח

ערך מורחב – התרגיל המסריח

בשנת תש"נ ניסה שמעון פרס להפיל את ממשלתו של ראש הממשלה יצחק שמיר. הרבי כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר.

הדברים נאמרו במהלך חלוקת הדולרים בו' ניסן תש"נ שאז הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

כאשר שאלו את הרבי אז אם רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה ועוד ועיקר שתקוותו שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה בארץ משיח צדקנו אך עד אז צריך שתהיה השיטה כפי שהייתה השיטה של שמיר שאי אפשר לוותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל

בעקבות כך נעדו שני חברי כנסת מהאגודה, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר והניסיון כשל.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב יוסף יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלת ימין כרצונו של הרבי.

בחירות תשנ"ו

בשנת תשנ"ו כשבנימין נתניהו התמודד בבחירות הישירות לראשות הממשלה, בעקבות החשש שלתפקיד יבחר שמעון פרס מיוזמי הסכמי אוסלו סברו חלקים מעסקני חב"ד כי הפעם יש להתערב בפירוש למענו של נתניהו, למרות הוראה מפורשת של הרבי במקרים דומים כי בשום פנים ואופן אין להתערב בפוליטיקה הישראלית ולא משנה מה עומד על הפרק^[6].

מנגד, עסקנים רבים בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק טענו כי אין לחרוג מהכרעת הרבי שלא להתערב בפוליטיקה, ברבות השנים העיד הרב משה נפרסטק שכל הרבנים שהכיר דעתם הייתה נחרצת נגד הקמפיין הזה אך הם חששו מלהביע את דעתם בפומבי בעקבות התנכלויות אישיות, רק שלמה מיידנצ'יק העיז לצאת נגד המהלך שמנוגד לדעתו של הרבי ואכן סבל מכך רבות ממספר אנשים שהתנגדותו לא הייתה נראית להם^[6].

הרב יוסף יצחק אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי הארגון עומד מאחורי הקמפיין, מנגד יצא יו"ד אגודת חסידי חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק בהודעה לתקשורת שחב"ד מתנערת בנחרצות מהקמפיין הפוליטי וחב"ד נשארת כארגון על-פוליטי ואין לה כל קשר לקמפיין, וכן שחסידות חב"ד בישראל מגנה כל שימוש בשם חב"ד ללא מתן אישור של אגו"ח.

הקמפיין נחל הצלחה ואכן נתניהו ניצח, אולם בסופו של דבר הפר נתניהו את הבטחתו ולא עצר את הסכמי אוסלו.

הרב אהרונוב טען כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים מעידים כי לא התקבל אישור מאף רב להשתמש בשם חב"ד לעניין זה. עד היום לא התפרסמה הבהרה כתובה מהרבנים.

פעולה זו חוץ מכך שלא הועילה כלל גם גרמה לנזקים קשים ולדימוי שלילי רחב ביותר של חסידות חב"ד בציבור הארץ-ישראלי וסיווגה של חב"ד כארגון פוליטי בדרג המדיני הבכיר ובקרב חלקים נרחבים של הציבור, דבר שגרם לאי נתינת אישורים של חב"ד להיכנס לביסים ולמקומות חסויים ורק בעקבות שתדלנות מצד יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק שיצא בהודעות לעיתונות שמהלך אהרונוב מנוגד לדעת חסידות חב"ד הצליח למזער את מקצת מהנזקים שגרם המהלך. עד היום נכרת השפעתו השלילית של המהלך וגם כיום חב"ד מסווגת בהרבה מקומות וארגונים כארגון המזוהה פוליטית^[7]^[8].

ראשי ממשלות ישראל אצל הרבי

ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם, נהגו לשלוח מכתבים אל הרבי מידי פעם ואף לבקר לעיתים אצל הרבי והרבי נתן להם יחס מיוחד והרבי אף נהג לדבר איתם בנושאים החשובים של הפרק ופעמים רבות אף נתן להם עצות וטיפים בנושאים שונים.

הרבי התבטא פעמים רבות שכיום ראש הממשלה הוא אדם רגיל לגמרי רק עם סמכויות אך בעתיד עם בוא משיח צדקנו הוא אשר יהיה ראש הממשלה והוא ינהיג את העם ישראל לדרך נכונה ובטוחה^[9].

ראשי ממשלות ישראל

ראש הממשלה הראשון - דוד בן גוריון משמש כסנדק בברית מילה.
ראש הממשלה השני - משה שרת בביקור בכפר חב"ד
ראש הממשלה החמישי - יצחק רבין בביקור בישיבת תות"ל כפר חב"ד
ראש הממשלה השישי - מנחם בגין ביחד עם הרבי בחדר היחידות
ראש הממשלה השביעי - יצחק שמיר בביקור במאפיית המצות בכפר חב"ד
ראש הממשלה השמיני - שמעון פרס בהדלקת חנוכייה
ראש הממשלה התשיעי - בנימין נתניהו בביקור אצל הרבי
ראש הממשלה העשירי - אהוד ברק בהדלקת חנוכייה
ראש הממשלה האחד-עשרה - אריאל שרון בביקור אצל הרבי
ראש הממשלה השניים-עשרה - אהוד אולמרט בביקור בכותל
ראש הממשלה השלוש-עשרה - נפתלי בנט נואם ביום צבאות השם

נושאי התפקיד במדינת ישראל