יהושע אליהו וולוסוב
הרב יהושע אליהו וולוסוב (?-תש"ג) היה מנכבדי החסידים באורשא ובחרקוב, ומעסקני הקהילה החב"דית בחרקוב שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית.
תולדות חיים
נולד בארשא שבפלך מוהילוב לאביו החסיד ר' שלום צבי וולוסוב שכונה בפי חסידים 'שלום בעל מגיה'[1].
היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש וממקושרי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
נודע כאיש חסד שהתאמץ כל חייו לשקוד על טובת הזולת, גייס כספים ועסק בחלוקה במתן בסתר[2].
באחת ההזדמנויות הורה לו אדמו"ר הרש"ב לסיים מידי שבוע את כל הלקוטי תורה של אותו שבוע, וכשאמר לרבי שיש שבועות שהדבר קשה במאוד ללמוד כמות גדולה כל כך, השיב לו הרבי שיעביר זאת כפי שמעביר את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום.
במשך תקופה אף היה מוזמן לבתי המסחר הגדולים ברחבי רוסיה לבקר ולהגיה את ספרי החשבונות שלהם ובתקופה זו הרוויח סכומים נכבדים.
נודע כבעל דקדוק, ושימש גם כבעל קורא מומחה ודייקן.
בשנת תרע"ח עבר מארשא לחרקוב, ובתקופה זו התפרנס כמורה פרטי למתמטיקה ולניהול חשבונות, בעוד שאשתו ניהלה חנות קטנה לממכר מיני מזונות[3].
עם עליית הקומוניסטים לשלטון, התאמץ בכל כוחותיו להחזיק את מקווה הטהרה ובית הכנסת היחידי שנותר פתוח, כשלצורך כך הפעיל קשרים שונים על מכריו שלמדו אצלו במשך השנים הנהלת חשבונות, שיחד פקידים, ודיבר על ליבם של הממונים, כשהוא מסכן את נפשו.
בשנת תרפ"ג כאשר עבר בחרקוב ר' שמחה גורודצקי, ביקש ממנו שיזכיר את שמו לברכה אצל אדמו"ר הריי"צ בשל מצב פרנסתו הדחוק, וכשהר' גורודצקי הזכיר אותו אצל הרבי, זלגו עיניו דמעות והוא בכה בקול רם, והיה ניתן לראות עד כמה הדבר כואב לו[4].
בשנת תרפ"ז נועד עם ר' מרדכי אלינסון ור' ישעיה שפירא וכתבו לאדמו"ר הריי"צ שהם מקבלים על עצמם להחזיק כספית סניף של ישיבת תומכי תמימים בחרקוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ את רוסיה בשנת תרפ"ח, הורה שבשאלות דחופו שיצטרכו את הכרעתו ולא יוכלו להחליט בהם, שיושביו בית דין של שלושה חסידים ויעשו כהוראתם, ופעמים רבות הושיבו החסידים את ר' יהושע אליהו כאחד מחשובי החסידים שיצטרפו להרכב ה'בית דין' הלזה[5].
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, ברח מהחזית הגרמנית אל עומק רוסיה, ובשנת תש"ג נפטר, קרוב לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן[6].
משפחתו
- חתנו, ר' לעמיל מארדער - שד"ר של רבותינו נשיאינו, שהתמנה על ידם לרב בכמה עיירות
הערות שוליים
- ↑ בספר התמימים מופיע שם אביו 'צבי' בלבד, ואילו בזכרונותיו של הרב חיטריק (מהדורה חדשה - עמוד 281) מופיע כבנו של 'שלום בעל מגיה' בלבד.
- ↑ על פי תיק החקירה של ר' אברהם ברוך פבזנר.
- ↑ כאשר הזדמן לו ענין של צדקה ולא היה לו כסף עבורה, היה מתגנב בחשאי לחנות של אשתו ולוקח את כל כסף הפדיון ומשאיר את הקופה ריקה.
- ↑ אור התפילה עמוד 207.
- ↑ עדותו של ר' מוטל קוזלינר.
- ↑ כך נדפס בזכרונותיו של הרב יהודה חיטריק, זאת בשונה מהמופיע במקומות אחרים שנפטר סמוך לסמרקנד (ראה ספר הזכרונות דברי הימים (גורקוב) עמוד קד).