קרבן פסח

קרבן פסח, מוגדר כקדשים קלים.
ככל קרבנות הקדשים קלים, שחיטת הפסח הוא בכל מקום בעזרה.
הפסח נאכל רק בתנאים הבאים: בלילה, עד חצות, למי שנתמנה עליו קודם שחיטתו והשתתף בדמיו, ולמי שאינו ערל.
אופן אכילתו, הוא צלי, כשהוא נצלה ראשו וכרעיו כאחד.
פסח בזמן הזה
גם בזמן הזה יש חובה להקריב קרבן פסח, כיןו שבלאו הכי אין הקרבתו קשורה עם המזבח, אלא בכל מקום בעזרה, ולכן כל זמן שיד ישראל תקיפה קיימת חובה להקריבו בעזרה. הגם שכולנו טמאי מתים, והכניסה לעזרה היא באיסור כרת, אך טומאה הותרה בציבור, ולכן כיון שכולנו טמאים מותר להקריבו בטומאה.
מכיון שלאחר קום המדינה, למרות שאין בה אפילו ולא אתחלתא דגאולה, קיים חשש שזה נקרא יד ישראל תקיפה, ולכן תקופה מסוימת של כשמונה שנים הורה הרבי לצאת מתחומי ירושלים בחג הפסח ובפסח שני כדי שלא להכשל בספק איסור כרת - של מי שאינו מקריב את קרבן הפסח, החל על כל מי שהיה במרחק שהיה יכול להגיע לעזרה בזמן השחיטה.
בשנת תשכ"ח הורה הרבי כי לפי המצב הקיים אינו יד ישראל תקיפה, והרשה לחסידי חב"ד להשאר בתחומי ירושליםקישור.