הרב שניאור זלמן גאנזבורג (תרס"א-כ' שבט תשנ"א) היה שוחט ובודק חסידי, תושב קראון הייטס.

תולדות חיים

נולד בעיירה האדיטש לאביו הרב מנחם מענדל הלל ולאמו מרת שרה (חורושוכין) גנזבורג, ולסבו הרב יוסף גנזבורג בשנת תרס"א.

בבחרותו, בין השנים תרד"ע-תרע"ח למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה ושימש כשוחט ובודק.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע צייטקא (בת הרב יעקב ברוך קרסיק) התגוררו תקופה במוסקבה ובזמן מלחמת העולם השניה נדדו לסמרקנד שם נותרו עד לסיום המלחמה.

עם פתיחת האפשרות לצאת את רוסיה תחת זהות פולנית בדויה, הצטרף לאלפי החסידים שעשו זאת במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', ולאחר מספר תחנות מעבר התיישב עם משפחתו בניו יורק.

שימש כשוחט ובודק כמסורת המשפחה, עבד במוסד שיעורי לימודי הדת והיה מנכבדי קהילת קראון הייטס.

בתקופה הראשונה להקמתו של ארגון ברית יוסף יצחק, שימש כמנהל הארגון בארצות הברית.

בשנות הממ'ס עבר אירוע מוחי קשה, ונשאר מחוסר הכרה, כאשר בנו המשב"ק ר' מנחם מענדל אמר זאת לרבי, הרבי אמר שיניח איתו תפלין (על אף שהיה בלי הכרה), ולאחר מספר ימים התעורר וחזר להכרה מלאה.

נפטר בכ' שבט תשנ"א, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

משפחתו