משתמש:איקס/שושלת נשכיז
שושלת נשכיז[עריכה | עריכת קוד מקור]
שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי ווהלין (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מרדכי מנשכיז. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.
תולדות השושלת[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת תק"ב. היה מגדולי תלמידיו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר בח' ניסן תק"ס. מתלמידיו היה רבי נטע מחלם. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב.
ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. היה תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי ברוך ממז'יבוז' ושל החוזה מלובלין. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים בכ' שבט תרכ"ח.
אוסטילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת תקכ"ג. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול תק"צ. בניו היו:
רבי פנחס חתן רבי אלכסנדר שמואל מהורוחוב. נפטר בי"ג אייר. חתנו היה רבי יוסף מראדוויל. רבי מרדכי. נפטר בז' אלול תרל"ז. חתנו היה רבי נח מקוידנוב. רבי ברוך מקונסטנטין. חתנו של רבי פנחס מאוסטרהא. נפטר בג' אלול תרנ"א. רבי לוי יצחק מסטפין חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל דב מסטפין. נפטר בי"ד בטבת תרל"ד. חתנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן. חתונתו היא החתונה המפורסמת באוסטילה. בדור השלישי לשושלת אוסטילה כיהנו:
בנו של רבי פנחס מאוסטילה- רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט. קרא את שם משפחתו פרלוב כשם משפחת חותנו רבי שלמה חיים מקוידנוב. בניו של רבי ברוך מקונסטנטין- רבי מרדכי קצנלבוגן מבילירודקא (-כ"ו אב תרנ"ג) חתן רבי צבי אריה מפלעשטין ורבי יעקב יוסף קצנלבוגן מקונסטנטין (-ט"ז כסלו) חתן רבי שמואל מקשיבקא. בנו יחידו של רבי לוי יצחק מסטפין- רבי מאיר חיים מסטפין. בדור הרביעי לשושלת כיהנו בני רבי שמעון מזאוויחוואסט:
רבי יעקב אבי חסידות נובומינסק. רבי מרדכי מזאלחוב (סלחוב). חתן דודו של אביו רבי לוי יצחק מסטפין ובזיווג שני חתן רבי משולם זושא מטלומשט (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס). רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה. חתנו של רבי מאיר מפשיסחא. כיהן בפשיסחא ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו בפוגרומים בשנת תרע"ה. חתנו היה רבי יעקב יהודה מבלוינא. רבי יהושע השיל פדובה מבוליחוב. כיהן גם ברבנות העיר. חתנו של רבי ישראל שמואל מטומשוב. נפטר בשנת תרס"ד. את מקומו מילא חתנו, אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב. כמו כן כיהנו:
רבי יוסף דוד מלוצק בנו של רבי מרדכי מבילירודקא וחתנו של רבי אברהם מאוסטרהא. בשנת תרפ"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. נפטר בכ"ח טבת תרצ"ה ונקבר בהר הזיתים[2]. רבי אהרן מסורוצק בנו של רבי יעקב יוסף מקונסטנטין וחתנו של הרב אפרים פישל אב"ד אוחאטי. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לפולין וכיהן בסורוצק, אוטבוצק וורשה שם נפטר בי"ד חשוון תרפ"ז. בדור החמישי כיהנו בני רבי ישראל אהרן מאופטושנה:
רבי יצחק מרדכי נולד בפשיסחא בשנת תרמ"ד. נישא לבתו של הרב מרדכי שפירא. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כאדמו"ר. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת תש"ב כשלקחוהו הנאצים למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון לרכבת, דבר זה העלה את חמתם של הנאצים וירו בו, באמו ובילדיו. רבי יעקב שמעון. נולד בשנת תרמ"ה. נפטר בגטו לודז' בכ"ג אדר]] תש"א. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ללודז' ואחר בלודז' בשם האדמו"ר מקאלושיק. היה אוהב ציון ושלח את רוב ילדיו בשנת תרפ"ה לכפר חסידים. בנו רבי ישראל אהרן (תרע"ו-תש"ד), כיהן כרב בבית הדין באלכסנדרוב. נספה בגטו לודז'. כמו כן כיהן בתל אביב רבי אברהם קצנלבוגן[3] (תרל"ז - [כ' אדר]] תש"ג) בן רבי יוסף דוד מלוצק וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את בית המדרש, לצידם של חסידי לוצק, הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.
קובלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת תק"ם. היה נחשב לאדמו"ר גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר בכ"ז אלול תקצ"ז. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד מאציוב[5].
בנו רבי ישראל מסטביכוב היה חתנו של רבי מיכל מווישנוביץ (בנו של רבי מרדכי מקרמניץ). נפטר בד' תמוז תר"ע. בנו רבי מרדכי מסטביכוב חתנו של בן דודו של אביו, רבי שמואל יחיאל מבוטושאן בנו רבי יעקב אריה מנשכיז. היה חתנו של הרב אלתר יחיאל פרגר אב"ד איבנצק (חתנו של רבי יעקב מאפטא). כיהן גם בקובלה. נפטר בט' כסלו תרס"ח. רבי יצחק דוד (תרל"ג - ב' שבט תרע"ד) בנו של רבי יעקב אריה כיהן ברבנות באיבנצק מחבר ספר "תנובות שדי". רבי שמואל מרדכי (-ב' באייר תר"ף) בנו השני של רבי יעקב אריה כיהן בקובלה ונסכיז, חתנו של רבי שלמה גולדמן מזוויהל. בנותיו גדלו אצל רבי ישכר דב מבעלז ולימים עלו לישראל ונישאו לרבי מרדכי גולדמן לימים האדמו"ר מזוויהל, ולמתתיהו מינץ (אביהם של בנימין מינץ שר הדואר ושמואל מרדכי מינץ מזכ"ל אגודת ישראל). רבי שמואל בן רבי יצחק דוד וחתנו של דודו רבי שמואל מרדכי מילא את מקום חמיו בקובל. נרצח בשנת תש"ב עם כל משפחתו. בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא.
החסידות לאחר השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו בשואה. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו לישראל, היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות.
בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן (תשכ"ב - תשע"ג, בנו של הרב מאיר רבה של מירון וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים) בית כנסת בשם נעשכיז באשדוד. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים וחסידים. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת תשע"ד הוכתר לאדמו"ר בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7].