בריאת העולם

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בריאת העולם התרחשה במשך שישה ימים (מכ"ה אלול עד א' תשרי) שבהם ברא הקב"ה את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר.

קודם הבריאה

חז"ל אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש.

במדרש רבה נאמר שקודם בריאת העולם הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבם.

אלפיים שנה קדמה התורה לעולם

אלפיים שנה קדמה התורה לעולם הינו מדרש חז"ל האומר שאלפיים שנה טרם בריאת העולם כבר נוסדה התורה.

בזוהר נאמר:

כשברא הקב"ה עולמו לא ברא אותו אלא עם התורה, והתורה הייתה אלפיים שנה קודם שנברא העולם, שכתוב ואהיה שעשועים יום יום, (ויומו של הקב"ה הוא אלף שנה)

— זהר חדש רות תרכה

מדרשים דומים מופיעים בחז"ל מדרש נוסף הוא לגבי הפסוק ""דבר צוה לאלף דור"" שהקב"ה קימט תתקע"ד דורות ונתן התורה לאחר 26 דורות במקום אחרי 1000 דור, כי ראה שהעולם לא יכול להתקיים בלא תורה.

הגר"א פירש שקידמה זאת הינה קדימה בדורות ולא בזמן.

האריז"ל כותב שעניין האלפיים שנה שאם היה זמן קודם בריאת העולם אז היה אלפיים שנה

במאמר איתא במדרש תילים מוקשה על המדרש "אלפיים שנה קדמה התורה לעולם", משום שקודם בריאת העולם לא היה בחינת זמן, במאמר מוסבר שאין הכוונה קדמה בזמן אלא במעלות שהתורה נעלת מהעולם, כמו כן מוסבר שעניין האלפיים הוא מלשון "אאלפך".

אופן הבריאה

עשרת מאמרות

ערך מורחב – עשרה מאמרות

הקב"ה ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה.

חומר היולי

היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש תהו) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה.

תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים חומר צורה תיקון. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות היש הגשמי מאין וכן הוא בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' - מלכות דאצילות, וכך הוא גם בהמשכת הכלים וספירות דאצילות מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם ובהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה.

הבריאה

התורה פותחת במילים:"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", בין גדולי ישראל היה מחלוקת, אודות מה נברא ראשון, האם האור, או העולם עצמו, לשיטת רבי נחמיה:"העולם נברא תחילה", אולם לשיטת רבי יהודה:"האורה נברא תחילה".

הרבי אומר באחת משיחותיו שכאשר מתעסקים בענייני הבריאה אין ללמוד רק את הפשט, משום שאז האדם יתפעל רק מהעניינים הגשמיים שהקב"ה ברא, ולכן יש צורך ללמוד גם את פנימיות הדברים..

ששת ימי בראשית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

היום הראשון לבריאה

ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של "תוהו ובוהו", ו"רוח אלוקים" ריחפה על פני המים.

בעת בריאת העולם, ברא הקב"ה בתחילה את האור, ע"י האמירה:"יהי אור".

הרבי מביא שבקבלה נאמר שאור זה אינו האור הרגיל הקיים כהיום, אלא אור נעלה ביותר שאינו יכול להתגלות בעולם .

היום השני לבריאה

ביום השני לבריאה הבדיל הקב"ה בין המים שבשמים לבין המים שבארץ ע"י האמירה:"יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם".

היום השלישי לבריאה

ביום השלישי לבריאה, ריכז הקב"ה את המים למקום אחד והתגלתה היבשה, ולאחר מכן הוציאה האדמה צמחים

היום הרביעי לבריאה

ביום הרביעי לבריאה, נבראו המאורות:"יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים; וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", נבראו השמש, ירח והכוכבים.

היום החמישי לבריאה

ביום החמישי לבריאה נבראו הדגים, חרקים ועופות, כמו כן ברא הקב"ה את ה"תנינים הגדולים" רש"י מפרש על כך שהקב"ה ברא לוויתן זכר ונקבה, ולאחר מכן הרג את הנקבה בשביל הצדיקים לעתיד לבוא. הרבי שואל באחת משיחות, שבשביל מה ברא הקב"ה את הנקבה ואז הרגה, שיברא אותה שהיא מתה, הרבי מנסה לתרץ שהיא נבראה בשביל שהלוויתן לא יהיה יחידי ויהיה לו בת זוג, בהמשך מוסיף הרבי הסיבה שבגללה הזכיר רש"י את זה שהנקבה נהרגה בשביל לצדיקים לעתיד לבוא היה בשביל לתרץ את הסיבה שבגללה אמר הקב"ה"והנה טוב מאוד"

היום השישי לבריאה

ערך מורחב – בריאת אדם וחווה

ביום השישי לבריאה נבראו כל החיות, ולאחר מכן ברא הקב"ה את האדם הראשון, בתחילה אמר:"נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ" וברא את האדם מן העפר. לאחר מכן אמר הקב"ה:"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", וברא ממנו את אשתו חווה והושיבם בגן עדן.

הרבי מסביר שהסיבה שבגללה נברא האדם אחרון היה משני סיבות, האחת היא מצד מעלתו שכאשר יגיע האדם לעולם, העולם כולו יהיה מוכן בשבילו, והשנית היא מצד שפלותו, שאפילו "היתוש קדמך", הרבי מסביר על תירץ זה, שדווקא זה שגוף האדם פחות מהיתוש, זה בא להסביר את מעלת האדם שכאשר האדם מזכך את עצמו, הוא מגיע למדרגה עליונה ביותר.

היום השביעי לבריאה

ביום השביעי לבריאה נח הקב"ה מהבריאה. יום זה נקבע ביהדות כיום השבת.

תכלית הבריאה

ערך מורחב – למה נברא העולם

במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, בתורת החסידות נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב"ה ללא הסבר.