משה שרת
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
משה שרת היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, ושר החוץ הראשון שלה.
תולדות חיים
משה שרת נולד בחג הסוכות, ט"ו בתשרי תרנ"ה בשם משה צ'רטוק בחרסון ליעקב ופניה, בתרס"ו עלה עם משפחתו לארץ.
לאחר סיום לימודיו עבר ללמוד באוניברסיטה באיסטנבול שבטורקיה, עד חזרתו לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בהמשך התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית וחזר לאיסטנבול, בהמשך הוצב בסוריה, עד סוף הלחמה. אז חזר לארץ.
בארץ שימש בתפקידים מנהלתיים, עבר לונדון על מנת ללמוד כלכלה, בלונדון נשא את רעייתו ציפורה. הוא החל לפרסם מאמרים בבטאון המפלגה בה היה חבר, מפלגת אחדות העבודה. בהמשך חזר לארץ כדי לכתוב ביומון "דבר". בהמשך, עם חבירת "אחדות העבודה" למפלגת מפא"י, החל בפעילות פוליטית.
בשנת תרצ"א התמנה למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית כסגנו של חיים ארלוזורוב. באותה שנה עבר לגור עם משפחתו בירושלים. בתקופה זו שינה את שם משפחתו "צ'רתוק", ל"שרתוק", ובהמשך ל"שרת". לאחר שארלוזרוב נרצח, נבחר שרת להחליף אותו בתפקיד ראש המחלקה המדינית. שרת כיהן בתפקיד עד להקמת מדינת ישראל.
עם הקמת המדינה מונה שרת לשר החוץ הראשון שלהּ. ונבחר לכנסת הראשונה מטעם מפא"י.
לאחר פרישתו של דוד בן גוריון מראשות הממשלה. בחודש שבט תשי"ד התמנה שרת לראש הממשלה השני של מדינת ישראל, והמשיך לשמש כשר החוץ. היה זה למרות שבן גוריון עצמו העדיף שלתפקיד ראש הממשלה יתמנה לוי אשכול.
בתקופת כהונתו הקצרה ניסה שרת לחתור להסדר שלום עם מצרים, לקראת סוף כהונתו, עקב משבר בממשלה הקים ממשלה חדשה, אך גם היא לא החזיקה מעמד.
לאחר תום כהונתו בת הפחות משנתיים, בחשוון תשט"ז, פינה את מקומו חזרה לקודמו, בן גוריון.
שרת המשיך תחילה לכהן כשר חוץ, אך עקב חילוקי דעות קשים החליט בן גוריון להורות לו להתפטר, שרת עזב את משרד החוץ בתמוז תשט"ז.
לאחר פרישתו יצא למסע מדיני ברחבי יבשת אסיה.
בשנת תשכ"א התמנה לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. תפקיד בו שימש עד לפטירתו, בז' בתמוז תשכ"ה.
קשריו עם הרבי וחב"ד
היחידות אצל הרבי בשנת תשכ"ב
בשנת תשכ"ב נכנס ליחידות אצל הרבי, כיו"ר הסוכנות היהודית, יחד עם קונסול ישראל בנוי יורק מר דוד ריבלין, שסיפר שבעת היחידות עלו מספר נושאים, בניהם עניין היישוב כפר חב"ד, וששרת יצא מהיחידות בהתרשמות עמוקה.
ריבלין סיפר שבעת היחידות עלה נושא משפט אייכמן, שהתנהל אז בישראל, שרת סיפר על המשפט בהתרגשות, ואמר שהמשפט מעלה מחדש את כל פרשיית השואה, הרבי שאל אותו בתגובה מדוע עושים מהמשפט "הילולות" שהרי במידה וזה כדי לעורר את נושא השואה, יש לעשות זאת בצורה הולמת[1]. הרבי הוסיף וסיפר שלאחר השואה ביקשו רבנים מאדמו"ר הריי"צ שיצטרף אליהם בקריאת גינוי נגד אנשים שהתבטאו בצורה מקוממת כלפי הקדוש ברוך הוא בעקבות השואה. הרבי הריי"צ לא הסכים והסביר שיש מקום, במיוחד ליהודי מאמין, לשאול 'למה עשה ה' ככה'[1][2].
באותה שנה שלח הרב חנוך גליצנשטיין לשרת מכתב מהרבי בעניין בריאת העולם, שרת הודה לו במכתב חוזר, בו סיפר גם על היחידות המדוברת, ואמר שהוא מצא עניין בלימוד השקפותיו של הרבי[3].
בח' באדר ב' כתב הרבי לזלמן שז"ר אגרת, בה הוא מזכיר את עניין ביקורו של שרת, ומבקש גם משז"ר לפעול בעניין כל שהוא שביקש משרת[4].
בעקבות אותה יחידות, ביקר שרת בכפר חב"ד, ומסר לתושבים דרישת שלום מהרבי, בעקבות אותו ביקור כתב לו הרבי בי' בתמוז שהוא שמח לשמוע על הביקור, ועל כך ששרת שוחח עם הרב בנימין גורודצקי, הרבי הוסיף ואמר שזה מתחבר עם הרשמים שנותרו לו מהיחידות. במכתב הרבי מעודד את שרת להמשיך בפעולותיו, באמצעות סיפור מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ[5].
יחידות נוספת
הרב יהודה לייב גרונר סיפר על יחידות נוספת של שרת אצל הרבי, שרת הגיע כנציג הממשלה, כדי להציג בפני הרבי שאלה מסוימת, והרבי הציע את תשובתו. בנוסף לכך נתן לו הרבי עצות כיצד לפתור סכסוך בי שנים משרי הממשלה, שרת התפעל מכך, מכיוון שכלל לא התכוון לשאול את הרבי על כך, ועל סכסוך זה ידעו רק הוא ושני השרים[6].
שרת מתערב למען פעילות חב"ד
הרב טוביה בלוי סיפר, שבתקופת עבודתו בצא"ח, בתמוז תשי"ח הגיע הוראה מהרבי לארגן פעילות בכינוס נוער עולמי שמתקיים בירושלים, הרב בלוי ופעילים נוספים הלכו למקום, אך השומר לא הסכים להכניס אותם למקום ללא אישור, הם נעמדו בפתח ושוחחו עם היוצאים והנכנסים, כשהגיע למקום משה שרת, תהה למה לא מכניסים את הפעילים, ודרש שיכניסו אותם, בהמשך, סיפר הרב בלוי, הגיע מכתב מהרבי, בו כתב הרבי שכיצד זה שלא דואגים לכבודה של חב"ד, שחסידים לא יכולים להיכנס[7]...
התבטאויות על הרבי
- "בדורנו מעטים האנשים החובקים באישיותם זרועות עולם. והרבי מליובאוויטש הוא אחד המעטים האלה"[3].
קישורים חיצוניים
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מנחם כהן, הפרק על משה שרת במוסף הרבי וראשי הממשלה, צורף לשבועון כפר חב"ד גיליון מס' 1601, חג הפסח תשע"ה
- ↑ אבא, למה?
- ↑ 3.0 3.1 הרב מרדכי מנשה לאופר, רועה נאמן לדורו גליון בית חיינו מס' 103.
- ↑ המכתב לשז"ר באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ לקריאת המכתב באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ הרבי יודע
- ↑ הרב טוביה בלוי, "לקט ופרט" חלק שלישי, קפ"ז שביבים אות י"ח