פינחס רייזס
החסיד רבי פינחס שיק (רייזס) משקלוב (?-תקפ"ד), היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. היה חוזר ומניח מרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות תנועת החסידות, ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".
תולדות חיים
צעירותו והתקרבותו לחסידות
נולד בעיר שקלוב לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר ואב בית הדין של שקלוב, והיה מתנגד גדול לשיטת החסידות. בצעירותו נחשב ל"עילוי" וגדול בתורה, ובגיל 17 לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. בצעירותו, פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן בעת ביקורו כעובר אורח אלמוני בשקלוב, שם דיבר בלימוד עם גדולי התורה והותיר עליהם רושם עז בלי שידעו את זהותו. רק לימים נודע שהיה זה אדמו"ר הזקן[1].
לאחר חתונתו של רבי פינחס, ביקר אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, נסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן בליוזנא והתקשר אליו בכל ליבו. כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בליוזנא אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליוזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן. אז בירכו אדמו"ר הזקן בעושר, תורה וגדולה[2]. ביאתו הראשונה לאדמו"ר הזקן היתה בשנת תק"מ[1]. מאז הפך לחסיד מקורב ביותר ואיש אמונם של רבותינו נשיאנו - אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי[3]. כמו כן הפך לבעל שמועה מהימן, ומסר פרטים רבים על קורותיו של אדמו"ר הזקן ותורותיו, ובזכותו ידוע לנו סדר ההנהגה אצל אדמו"ר הזקן משנת תק"מ ואילך[4].
מכיון שהתקשרותו לאדמו"ר הזקן והתקרבותו לתורת החסידות הגיעו בזכות חותנתו, נקרא בפי החסידים בשם "ר' פנחס רייזעס" על שם חותנתו רייזא, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת[2].
בתחילת התקרבותו לתורת החסידות סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב אברהם שיינעס ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי לאדמו"ר הזקן ללא שיסבול מהפרעות.
אצל אדמו"ר הזקן
בשנת תק"מ הגיע לראשונה לחצר אדמו"ר הזקן בליוזנא, והתקבל ל"חדר ב'" בחדרים של חסידי אדמו"ר הזקן[1].
נמנה על השלוחים החשאיים ששלח אדמו"ר הזקן לערי ליטא, על מנת להפיץ את החסידות בין תלמידי החכמים ולקרבם לאדמו"ר הזקן[5]
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר לחנוכת הבית אצל רבי פינחס, בכ' בטבת תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"[6].
הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן
רבי פינחס היה מהמניחים הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס נשכב בסמוך ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים[2][7]. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ואדמו"ר הצמח צדק קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"[8].
בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס הרבי את סדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הזקן", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"[9].
עסקנותו
התפרסם כעשיר גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיר, וכבעל צדקה גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני רבותינו נשיאנו.
אדמו"ר האמצעי התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"[10].
הדפיס את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב, ופעל להפצתו בין גאוני העיר[11].
נשלח על ידי אדמו"ר הזקן אל רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.
בשנת תקע"א, בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' מרדכי מטשרנוביל, קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל פדיונות, ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.
נפטר בליובאוויטש בסוף שנת תקפ"ד[12], בעת שנסע לאדמו"ר האמצעי בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד המתנגדים. השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות משקה להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.
משפחתו
רבי פנחס היה חשוך בנים.
- אחיו
- הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
- הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
- הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
- הרב משה שיק
- הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
- אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל למאסרו של אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך (במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך).
- ↑ 2.0 2.1 2.2 שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: ש"פ תשא תשח"י. פורים תשכ"ג, תשכ"ז.
- ↑ בלשון ה"בית רבי" (חלק א, פרק כו): "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'".
- ↑ שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.
- ↑ לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח.
- ↑ ברשימת המאמר שכתב רבי משה (בן אדמו"ר הזקן), כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטרשלה ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.
- ↑ ראה גם שיחת פורים תש"כ.
- ↑ ספר השיחות תש"ח, ע' 246. וברשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.
- ↑ וראה בהוספות שם (ע' קצא), לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.
- ↑ ספר השיחות תש"ח שם.
- ↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).
- ↑ כך מובא בספר מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א בהערה 14, בשונה מהנכתב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.