שושבינא דמטרוניתא
שושבינא דמטרוניתא הינו כינויו של אהרון הכהן בספרי הקבלה.
מקור הביטוי הוא בספר הזוהר[1], שם מתואר אהרון הכהן כשושבין המוליך את הכלה לחופה, ומשה רבינו כשושבין המוליך את החתן.
ביטוי זה, מקביל להתייחסות הכללית לקשר בין בני ישראל והקב"ה, שנמשל לקשר שבין חתן וכלה. כמו שבמעמד החופה ישנם שושבינים המוליכים את החתן לקראת הכלה, וישנם שושבינים המוליכים את הכלה לקראת החתן, כך גם ב'חתונה' של הקדוש ברוך הוא ובני ישראל, תפקידו של אהרן הכהן הוא לרומם את בני ישראל, ו'להוליך' אותם אל החתן - הקדוש ברוך הוא.
אהרון, נקרא בשם 'שושבינא דמטרוניתא' שפירושו הוא 'שושבין המלכה'[2], היות שתפקידו הוא להעלות ולרומם את בני ישראל (המשולים לכלה) מלמטה למעלה.
דרגתו זו של אהרון הכהן, התבטאה גם בכך שהוא היה זה שהדליק את נרות המנורה בבית המקדש, שהמנורה נמשלה לסוגים השונים בנשמות ישראל[3], ותפקידו של אהרון הכהן הוא להעלות את נרות המנורה, ולרומם את נשמות ישראל לדרגה רוחנית גבוהה יותר.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ זוהר ח"ג, דף כ ע"א: "אמרו מארי מתניתין, משה שושבינא דמלכא הוה, ודא תפארת, מתמן סנהדרי גדולה, אהרן שושבינא דמטרוניתא, ודא מלכות, ה"א, זעירא קרינן לה". וכן במקומות נוספים.
- ↑ להרחבה, ראו לקוטי תורה במדבר, דף ג עמוד א.
- ↑ כלשון הפסוק (משלי, כ כז): "נר ה' נשמת אדם".