שמחת תורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום נדיר מהתוועדות של הרבי במוצאי שמחת תורה. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת תשכ"ח, בזמן שב-770 החג היה בעיצומו

שמחת תורה הוא חג הנחגג ביום האחרון שאחר סיום חג הסוכות, ובו מציינים את קריאת פרשת וזאת הברכה החותמת את קריאת התורה של כל פרשיות התורה, וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. בארץ ישראל נחגג יום זה יחד עם שמיני עצרת, בכ"ב בתשרי; ובחוץ לארץ יום זה הוא החג השני שלמחרת שמיני עצרת, בכ"ג בתשרי.

רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים[1].

סדר החג ומנהגיו

הקפות

ציור המתאר את ההקפות שערך רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, במהלך גלותו בצ'אילי.
ערך מורחב – הקפות

הקפות, הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום שמחת תורה בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה.

שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת המידות, ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות.

אדמו"ר הצמח צדק שאל פעם את אביו אדמו"ר מהר"ש: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו הגוף והנפש הבהמית. רוקדים עם ספר התורה בשמחה, בראש פתוח ובלב פתוח, אבל בפנימיות נוזלות דמעות של דם[2].

הקפות שניות

הקפות שניות בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד
ערך מורחב – הקפות שניות

על יסוד הנהגת האריז"ל, נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.

הקפות אלו נערכות בדרך כלל בליווי כלי זמר ומשתתפים בהם אנשים רבים.

המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם.

מהותו של החג

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שמחה על הלוחות האחרונות

בשמחת תורה שמחים על הלוחות האחרונות, שניתנו ביום הכיפורים[3].

ביאור שם החג

בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:

(א) התורה היא בשמחה, ולכן שמחים גם ישראל בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.

(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה[4].

שמחה כללית לכל השנה

הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני חודש תשרי הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד. וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים[5].

ניגונים לשמחת תורה

הקפות בשמחת תורה. ציור: זלמן קליינמן

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים