בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
שיחה
חזית בית הכנסת כיום

בית הכנסת צמח צדק חב"ד במרכז פתח תקווה הוא מהוותיקים שבבתי הכנסת החב"דיים בארץ הקודש. נקרא על שם אדמו"ר הצמח צדק הוקם בשנת תער"ב.

הסטוריה

מגילת ייסוד בית הכנסת
בית הכנסת בשנותיו הראשונות

החסיד הרב גרשון שרגא אטינגון היה גביר חב"די שנולד בשקלוב שברוסיה. בערוב ימיו בשנת תרס"ט עלה לארץ הקודש והתיישב בפתח תקווה.

בהגיעו לעיר קנה שני דונם אדמה ברחוב גוטמן במרכז העיר עליהם הקים את ביתו וגינת ירק ועצי פרי גדולה לצידו. זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די על שטח החצר הסמוך לביתו.

מסמך מיוחד מתנוסס עד היום על קיר בית הכנסת (ראו תמונה) המהווה הסכם בין ר' גרשון לבין המניין הראשוני שהתקיים במקום. במסמך, שנכתב השנתיים לאחר הקמת בית הכנסת, מפרט בעל הקרקע, את זכויותיהם של האנשים לתפילה ב"בית המדרש", בתמורה לכך שאחרי פטירתו יאמרו קדיש וילמדו משניות לזכרו ולזכר אשתו. פרט מיוחד קיים במסמך: "נוסח התפילה תהיה על פי נוסח חב"ד".

לא ברור כיום מי קיבל לידיו את אחזקת המקום בתנאים שנכתבו שיהיה על פי נוסח חב"ד ומי למעשה היו חסידי חב"ד הראשונים בפתח תקווה, אך חתימות הגבאים המתנוססות במסמך וכל משך שנות קיומו של בית הכנסת במתכונת זו החב"דית מלמדים שאכן היו מי שקיבלו את אחזקת המקום על התנאי האמור.

מסמך היסטורי זה קיבל משמעות אקטואלית, כאשר הסוגיה על בעלות הקרקע ועל המקום הועלתה מחדש לפני עיריית פתח תקווה. אז הוציא הגבאי הרב חיים צבי ליפסקר את המסמך שקיבל משמעות גורלית, מעין צוואה. הוא טען שכל עוד מתקיים התנאי של הגבאים, והתפילה גם אחרי כמעט מאה שנה ממשיכה להיות בנוסח חב"ד, הבעלות על המקום צריכה להישמר באותם ידיים, וכך היה.

כיום, על קיר בית הכנסת מבחוץ נכתב "בית כנסת חב"ד "צמח צדק" יסד ר' גרשון אטינגון בשנת תרע"ב".

בית הכנסת "צמח צדק" הממוקם ברחוב גוטמן 24 (כיום, מאחורי שוק ליפקיס) הינו בית הכנסת השני שנבנה במושבה פתח תקווה. קדם לו רק בית הכנסת הגדול של העיר "בית יעקב" שאף הוא עומד עד היום על תילו. וזהו, ללא ספק, גם בית הכנסת החסידי הראשון של המושבה.

בי"ד מנחם אב תרפ"ט ביקר אדמו"ר הריי"צ בפתח תקווה. לקראת בואו פירסמה המועצה המקומית מודעות שבישרו לתושבי המושבה על בואו הצפוי של הרבי, ומשלחת מיוחדת מנכבדי המושבה נסעה לתל אביב כדי לקבל את פניו. כשהגיעה הרבי למושבה נערכה עבורו קבלת פנים רשמית ליד בית הכנסת הגדול. קהל גדול בראשות הרבנים ונכבדי המושבה קיבלו את פניו בתרועות שמחה. ר' אברהם פריז שעקר מביתו והתלווה לרבי כל משך ביקורו בארץ, הגיע עמו לעיר מגוריו, ובמקביל רעייתו מרת רבקה ביילא, לקחה את צאצאיה לעזרת הנשים של בית הכנסת הגדול, והרימה אותם מעל למחיצה כדי שיזכו לראות את פני הקודש.

עובדה מעניינת היא, שאדמו"ר הריי"צ לא נכנס לבית הכנסת חב"ד צמח צדק, על אף שהוא קרוב מרחק הליכה קצרה לבית הכנסת הגדול. בהמשך ביקורו נכנס לישיבת לומז'ה במרכז העיר.

בית הכנסת כיום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשנות הבראשית של תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה הוא שכן בבית הכנסת, ומאז נקרא גם הוא על שם אדמו"ר הצמח צדק.

בית הכנסת עבר עם השנים כמה וכמה הרחבות ושיפוצים עם התרחבות קהילת המתפללים. השיפוץ האחרון נעשה על ידי הרב נפתלי ליפסקר וכלל חידוש חזית בית הכנסת ובניית ארון קודש מפואר.

בבית הכנסת מתקיימות התוועדויות רבתיות ביומא דפגרא על ידי הגבאים בשיתוף בית חב"ד פתח תקווה בהם מוזמנים להתוועד משפיעים אורחים מהארץ והעולם בהשתתפות קהל גדול של אנ"ש ומקורבים.

רבני בית הכנסת

גבאי בית הכנסת

מתפללים מפורסמים

לקריאה נוספת

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בית_כנסת_צמח_צדק_(פתח_תקווה)&oldid=416712"