פרשת נשא

פרשת נשא היא הפרשה השניה בספר במדבר (מפרק ד' פסוק כ"א עד פרק ז' פסוק פ"ט) והפרשה הארוכה ביותר בתורה.

הפרשה בקצרה

הקדמה: פרשת נשא פרשת נשא ממשיכה בעצם את פרשת במדבר, שהסתיימה בתיאור עבודתם של משפחת קהת משבט לוי לשאת את הדברים הקדושים ביותר במשכן בעת המשאות במדבר סיני.

• ראשון - התורה מתארת את העבודה של משפחת גרשון. ראשית הקב"ה מצווה את משה לספור את בני משפחת גרשון, כל אלו שבני שלושים עד בני חמישים שנה, לאחר מכן הקב"ה נותן להם עבודה, שהינה לשאת את היריעות המכסות את המשכן בכל משאות בני ישראל. לאחר מכן מתקיימת ספירה דומה לבני משפחת מררי והתורה מתארת את תפקידם: לשאת את עמודי המשכן ושאר החלקים השייכים לבניה.

• שני - התורה מונה את מספרם הכולל של בני משפחות הלויים שנמנו בעליה הקודמת. בני גרשון מונים אלפיים שש מאות ושלושים איש, בני מררי מונים שלושת אלפים ומאתיים איש. בסכום הכולל של כל משפחות הלווים בני שלושים ועד חמישים שנה הגיע המספר לשמונת אלפים חמש מאות ושמונים איש.

• שלישי - הקב"ה אומר למשה לצוות את בני ישראל שכאשר אדם נטמא, עליו לצאת אל מחוץ למחנה. רש"י מסביר שהיו שלושה מחנות: הראשון זהו המשכן עצמו, השני הינו מחנה הלויים שחנו מסביב למשכן, והשלישי הינו מחנה ישראל של שאר השבטים. שלושת הרמות בטומאה הינם: צרעת - שהינה טומאה הנגרמת ממחלת עור. זב - שהינה טומאה של גברים. ומעל הכל טמא מת - שנטמא בנגיעה בגוף אדם מת. טמא מת עליו לצאת מהמשכן עצמו, זב עליו לצאת אף ממחנה הלויים, ואליו על המצורע לצאת אף ממחנה ישראל. בסיום התורה מצווה התורה שאם אדם חוטא לחבירו, עליו להחזיר את הגניבה בתוספת חמישית מהקרן. לרש"י כל זה התרחש ביום הקמת המשכן, בעת שכבוד ה' מלא את המשכן.

• רביעי - התורה עוסקת בשלושה נושאים: השקיית הסוטה במקרה של אישה הנחשדת על ידי בעלה, הלכות הנזיר שהקדיש עצמו לה', וברכת כהנים. השקיית הסוטה מתרחשת כאשר אישה נחשדת על ידי בעלה בניאוף. האישה מובאת אל הכהן שמגלה את שערה ומזהירה בחומרה רבה. ההזהרה-קללה מבהירה מה יתרחש לאישה אם אכן הינה נואפת. לאחר מכן כותב הכהן את הקללה על מגילה וממוסס את האותיות אל תוך מים שאותם הוא משקה את האישה. באם אכן נאפה האישה, ביטנה מתפוצצת והיא מתה מכך. באם לא נטמאה האשה ולא נאפה, המים מנקים אותה מהחשד ונהפכים לברכה עבורה: באם קודם לכן לא היו לה ילדים, כעת היא תתעבר, ובאם קודם לכן היו לה בנות בלבד, כעת תתברך בבנים זכרים, וכן כל הריון יעבור עליה בקלות וללא סבל. נזיר שנשבע לא לשתות יין או כל מוצר אחר מענבים לתקופה מסוימת, ובסיום התקופה עליו להביא קרבנות כולל קרבן חטאת. מעובדה זו אנו למדים שלמרות שלהיות נזיר הינו דבר קדוש, אך עדיין להמנע מדברים שאותם הקב"ה ברא עבורנו נחשב לחטא. בסיום ישנו ברכת הכהנים אותה הם מברכים בבית הכנסת.

• חמישי - תיאור המתנות שנדבו נשיאי השבטים למשכן כאשר סיימו לבנותו.

• שישי - המשך תיאור הנדבות של נשיאי השבטים.

• שביעי - סיום תיאור נדבות הנשיאים וכן סיום תיאור חנוכת המשכן, ומתארת כיצד דיבר משה עם הקב"ה במשכן העדות.

ימי חב"ד

בשנת תנש"א חלה פרשת נשא (בחו"ל) בי"ב סיון, היום האחרון של ימי התשלומין באופן יוצא מגדר הרגיל, ירד הרבי לבית הכנסת פעם נוספת לאחר סיום ההתוועדות הקבועה, וערך התוועדות פתאומית נוספת בשעת רעווא דרעווין בקשר עם סיום ימי התשלומין, בדומה להתוועדויות הגדולות שנערכו במוצאי ראש השנה, סוכות ופסח.

בתורת החסידות

הרבי מליובאוויטש מבאר את ההוראה מזה בעבודת האדם לקונו: לפעמים עושה אדם חשבון צדק בנפשו, ומגיע למסקנא שהנהגתו עד עתה היתה בבחינת "מדבר" ח"ו, ויכול לבוא לידי יאוש, בחשבו לעצמו, איך יוכל לשנות הנהגתו שנהג בה כבר זמן רב? ועל זה בא ההוראה מכתוב זה: בני לוי לא עבדו את עבודת המשכן עד היותם בני "שלושים שנה ומעלה", ובכל זאת ניתן להם הכח שמאז והלאה ייהפכו לנושאי המשכן, שעל ידי נשיאת המשכן במדבר "היו ממשיכים גילוי אלקות" במקום של "מדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון שאין בו מים" , והענן הי' הורג את הנחשים ועקרבים , והפכו את המדבר למקום ישוב. וכן הוא בכל אחד ואחד, שהרי "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש . . אשר נדבה רוחו אותו . . להבדל לעמוד לפני ה' ולשרתו . . יהי' ה' חלקו ונחלתו . . כמו שזכה לכהנים ללוים" , ואם כן, מבלי הבט על מצבו עד עכשיו, הנה באם יחליט שמכאן ולהבא "יעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו", יותן לו הכח לטהר את עצמו מכל הענינים הבלתי רצויים שהיו בעבר בהיותו ב"מדבר", ולהמשיך "גילוי אלקות" בנפשו.

קישורים חיצונים

• רעיונות לפרשת נשא -
• טקסט פרשת נשא עם פירוש רש"י -
• פרשת נשא בקצרה לילדים -
• קריאת התורה של פרשת נשא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין