תלמוד בבלי
תלמוד בבלי הוא התלמוד שנכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי המשנה ותורתם של בני בבל.
דרכו של תלמוד הבבלי הוא פלפול וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים, דבר שמכונה "הוויות אביי ורבא".
תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי
מבואר כי מעלתו של תלמוד ירושלמי גבוהה יותר מתלמוד בבלי. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל.
אמנם מבואר כי דווקא תלמוד בבלי הוא בבחינת אור חוזר, לעומת תלמוד ירושלמי שהוא בבחית אור ישר. ולכן תלמוד בבלי מברר גם את קליפת נוגה של ארץ העמים. ועל ידי ריבוי הפלפול בקושיות ותירוצים בבחינת אור חוזר מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי אור ישר של תלמוד ירושלמי.