י"ג בחשוון
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ג בחשוון הוא היום השלושה עשר בחודש חשוון.
אירועים ביהדות
- שי"ד (31/10/1553 למניינם) - שריפת התלמוד וספרי היהודים בכיכר הגיטו היהודי של וונציה על ידי האפיפיור יוליוס השלישי.
ימי חב"ד
נולדו
- תרמ"ג (26/10/1882 למניינם) - הרב שמואל לויטין, רב ומשפיע ראשי בישיבת תות"ל המרכזית 770, שד"ר וחבר הוועד לכתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח.
- תרמ"ה (1/11/1884 למניינם) - הרב פרץ חן, מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על חינוך הילדים ברוסיה הקומוניסטית.
- תרע"ט (19/10/1918 למניינם) - הרב מנחם מענדל ברוק, ממרחיבי ומפתחי קהילת חב"ד בראשון לציון.
- תשל"ה (29/10/1974 למניינם) - הרב חיים חייקל קפלן, משלוחי הרבי ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בצפת.
נפטרו
- תרפ"ו (31/10/1925 למניינם) - הרב אברהם אליהו ניימרק, רב קהילת חב"ד ברוסטוב.
- תרפ"ח (8/11/1927 למניינם) - הרב חיים מאיר הילמן, חסיד בברויסק ומחבר הספר בית רבי.
- תשנ"ב (21/10/1991 למניינם) - הרב יוסף מרדכי פעליג, איש חסד ומעסקני קהילת חב"ד במונטריאול ומיאמי.
הפתגם היומי - י"ג בחשוון - מלוח היום יום |
---|
דער בעל שם טוב פלעגט לערנען מיט זיינען תלמידים א שיעור גמרא. דער אופן פון דעם לערנען איז געווען מיט גרויס חריפות און גאונות, און מ'האט געלערענט דעם רמב"ם אלפס רא"ש און אנדערע מפרשים פון די ראשונים וועלכע זיינען שייך געווען צו דער גמרא וואס מ'האט געלערענט. דער בעש"ט פלעגט אפטייטשען די ווערטער אין אידיש. אז מ'האט געלערענט ערכין און געקומען צום מארז"ל (טו ב) לשון תליתאי קטיל תליתאי, האט דער בעש"ט אויסגעטייטשט: לשון הרע הרג'ט אלע דריי: דעם אויסטראכטער דעם דערציילער און דעם צוהערער, נאר דאס איז אין לבושים רוחנים, וואס דאס איז שווערער, ווי רציחה אין גשמיות.
תרגום מאידיש: הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה עם חריפות גדולה וגאונות, ולמדו את הרמב"ם, אלפס, רא"ש ומפרשים אחרים מהראשונים שהיו שייכים לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה נוהג לתרגם המילים לאידיש. אם למדו ערכין והגיעו למאמר רז"ל (דף ט"ו עמוד ב') "לשון תליתאי קטיל תליתאי" (= לשון שלושה הורגת שלושה), תירגם הבעל שם טוב: "לשון הרע הורג את כל השלושה: את הממציא[1], את המדבר ואת השומע. רק שזהו בלבושים רוחניים, הקשה מרציחה גשמית.
|