מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים
מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים הוא ספר בסידרת מאמרי אדמו"ר הזקן, הכולל מאמרים קצרים שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן לפני שנת תקס"ב, בתקופה המכונה "לפני פטרבורג", או שלא נודע זמן אמירתם.
הספר נערך על ידי הרב שלום דובער לוין, וההערות למאמרים נכתבו על ידי הרב יצחק וילהלם והרב דוד משה אולידורט.
הדפסת הספר
בקשת הרבי להדפסת הספר
בנוגע ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין עבוה"ק דילי' בעתיד הקרוב:
במסגרת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דאדה"ז – ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הו"ל דמאמרים (תורות) הקצרים (בצירוף אגרותיו (לבד – שנכנסו בתניא ואין בהם הוספות)). ולשלימות הענין – יכלול בהם גם – שהו"ל במאה שערים, בונה ירושלים, דיסקין, הילמן, הק"ן.
ואולי: להו"ל ביכל שבו ריבוי תורות הנ"ל, כמו ביכל הקטן דרא"וו – בתור התחלה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ואח"כ
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ס' הוספות.
בהנ"ל מוכרח שיצרף אליו עוד
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כו"כ, כדי שיבוא הדבר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בפו"מ[1].
בשלהי חודש טבת תש"מ, כתב הרבי פתק לרב שלום דובער לוין, בו הורה לו להוציא לאור את ה"מאמרים (תורות) הקצרים" של אדמו"ר הזקן, ו"לשלימות הענין" יכלול בספר גם את המאמרים הקצרים והאגרות שכבר הודפסו בספרים שונים. הרבי הורה לרב לוין לצרף לעבודתו אנשים נוספים "כדי שיבוא הדבר בפועל ממש"[1].
בתחילה הציע הרבי לרב לוין להוציא בתור התחלה "ביכל" אחד שלם שיש בו תורות רבים כאלו ולהדפיס אחר כך ספר הוספות, ונתן כדוגמא את ה"ביכל" הקטן של הרב אפרים וולף[2][1]; הרב לוין כתב אז לרבי שכתב יד זה כולל גם מאמרים מאדמו"ר האמצעי והצמח צדק וקשה לברר למי שייך כל מאמר[3], ולבסוף הודפס הספר מכל ה"ביכלאך".
תחילה הורה הרבי לצרף לספר את אגרותיו מלבד האגרות שהודפסו בספר התניא ואין להם הוספות בכתבי יד[1], אך במענה שנכתב לאחר מכן הורה הרבי לצרף את אגרות אדמו"ר הזקן לאגרות אדמו"ר האמצעי והצמח צדק ולהדפיסם בספר בפני עצמו[4], ואז הודפס הספר "אגרות קודש – אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק".
תחילת העריכה
בעת שהרב לוין ערך ספר אגרות קודש זה, לא השיב הרבי על שאלותיו בנוגע לעריכת הספר; ורק בח' תמוז תש"מ, כשעמד בסיום עריכת אגרות קודש זה, כתב לו הרבי שלא השיב לו כיוון שרק עכשיו ימסרו לו כתבי יד נוספים ממאמרים אלו[3].
לאחר שהאגרות קודש נדפס, כתב הרבי לרב לוין:
כיון שהצליח (גם בעצם ההו"ל וגם בהזריזות) ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אגה"ק דאדה"ז –
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הזמ"ג ומסוגל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין זיך אַריינוואַוורפען בההו"ל דמאמרי אדה"ז הקצרים בכמות , כמדובר מאז ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין לבש"ט ולברך על המוגמר בקרוב.
הרב לוין השיב לרבי, שרשימת המאמרים כבר מוכנה פחות או יותר, ושהוא עובד עם הרב יצחק וילהלם על הכנתם לדפוס, דבר שיקח "כמה חדשים עבודה". במענה, הדגיש הרבי את המילים "כמה חדשים עבודה" וכתב "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ??!".
הרב לוין הוסיף, שהוא מנסה לברר את תאריכי המאמרים, והרבי השיב לו על כך: "ספק גדול אם יוכל לברר (כנראה שהמעתיקים לא דייקו בזה כלל)"[5].
בג' חשוון תשמ"א, הודיע הרב לוין לרבי שהוא סיים את העריכה הראשונה של הספר, והרבי השיב לו בתודה, והזכיר את הפתגם "מי שיש לו מאה רוצה מאתיים", והוסיף שכדאי להוסיף גם את המאמרים שהודפסו במאה שערים ובבונה ירושלים[5].
הדפסת הספר
בהוראת הרבי, הרב לוין לא דחה את עריכת הקובץ יגדיל תורה הראשון של שנת תשמ"א מפני עריכת המאמרים הקצרים, ולאחר מכן הורה לו הרבי שיערוך את ספר המפתחות לספרי אדמו"ר הזקן, ודבר זה יחשב לעיסוק במאמרי אדמו"ר הזקן כיוון שזהו "מפתח גם כפשוטו" לעריכת הספר, וכך נדחתה עריכת הספר עד לאחרי י"ט כסלו תשמ"א.
בכ"ח שבט תשמ"א, הודיע הרב לוין לרבי שהסתיימה עריכת ההערות לספר, והרבי שאל בכמה עמודים מדובר, והוסיף בקשר להכנות לדפוס שעליהם להערך "בכל הזריזות (שלא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ע"ח הדיוק, כפשוט)". וכך נדפס הספר במשך אדר ראשון תשמ"א[6].
הוספות
פעמיים אירע שהרבי מסר חבילת דרושים לרב לוין ושאל האם הודפסו ממנה בין המאמרים הקצרים. הרב לוין השיב שהורה לרשום את המאמרים הקצרים שנמצאו אחר הדפסת הספר בין המאמרים האורוכים ולא בפני עצמם[7].
החל משנת תשע"ב החלו לצאת על ידי מערת אוצר החסידים קבצי הוספות לספר זה, הכוללים מאמרים קצרים מאדמו"ר הזקן שעדיין לא הודפסו, בעריכת הרב אליהו מטוסוב והרב גבריאל שפירא. נכון לשנת תש"פ יצאו ארבעה קבצים.
תוכן הספר
בהוראת הרבי[8], המאמרים הוכנסו לספר הייתה על פי אורכם ולא על פי איכותם, "כי מי יכול להכריע באיכות"[3].
הרבי הורה, סדר המאמרים יהיה "על סדר פסוקי התורה ואחר כך מאמרי חז"ל וכיוצא בזה", וכשהרב לוין כתב לרבי[9] את המאמרים על ספר הזהר כמדור בפני עצמו השיב לו הרבי שמאמרים אלו "לכאורה שייך למחלקת רז"ל"[5], והמאמרים סודרו בשלושה מחלקות: 1. תנ"ך; 2. מאמרי חז"ל (כולל על הזהר ועל סדר התפילה); 3. ענינים (על סדר אותיות האל"ף-בי"ת).
קישורים חיצוניים
מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים, ברוקלין תשמ"א, באתר HebrewBooks
- מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים – הוספות: קובץ א', ברוקלין תשע"ד; קובץ ב', ברוקלין תשע"ה; קובץ ג', ברוקלין תשע"ז; קובץ ד', ברוקלין תשע"ט
- הרב שלום דובער לוין, עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש, ברוקלין תשנ"ה, עמ' נח-סא, באתר אוצר החכמה ([s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/AVODAT.pdf הספר בגירסת טקסט]
, באתר ספריית חב"ד) - הרב דוד אולידורט, "מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים", היכל הבעש"ט, גליון א', כסלו תשס"ג, עמ' קיט-קכו, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' לא-לב (כולל צילום הפתק) ועמ' נח.
- ↑ ראה אודות "ביכל" זה: הרב זושא וולף, גבר עלינו חסדו – תשורה משמחת בר מצווה, כ"ט בחשוון תשע"ט, עמ' 30-33.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' נט.
- ↑ עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' לב.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' ס.
- ↑ עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' ס-סא.
- ↑ עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' סג.
- ↑ בתשובה על מכתבו של הרב לוין מח' תמוז תש"מ.
- ↑ במכתב מג' חשוון תש"מ.