סירטוק
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
סירטוק (או בשמו האחר פראק) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בשבתות ובמועדי ישראל. הסירטוק הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכיים, ולא כשאר החסידיות שלהם מגיע הבגד העליון למטה יותר.
תולדות הסירטוק
עד לשנת תרנ"ד היו חסידי חב"ד נוהגים להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדים, ובחליפה עליונה ארוכה (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.
אך בשנת תרנ"ד גזר הצאר ניקולאי את גזירת הלבוש, שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד עז, דבר שהבטא גם בצוו מלכותי מפי הצאר ניקולאי המצווה על היהודים לקצר את מלבושיהם ולהתאים את הלבוש היהודי ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית סירטוק, באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק לחב"ד.
מנהגי חב"ד
מנהג חב"ד הוא ללבוש את הסירטוק מיום הנישואים ואילך...
זמנים שבהם לובשים את הסירטוק
- שבת קודש הסירטוק מתבדל מהחליפה בכך שאותו לובשים חסידי חב"ד רק בשבתות ובמועדי ישראל.
- יום טוב כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מבשבתות גם בחגים ובמועדי ישראל.
- יום הולדת כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם[דרוש מקור].
- ימי דפגרא - כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף הרבי שליט"א נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול.
מנהגים מיוחדים
המנהג החב"די הוא שכסוגרים את הבגד העליון, צריך שהצד הימני של הבגד יהיה מעל הצד השמאלי, ובשל כך הסירטוק עשוי בצורה ייחודית כך שכאשר סוגרים אותי יוצא שהצדהימני שלו נמצע מעל הצד השמאלי.
מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל הרבי. כאשר הרבי היה הולך עם סירטוק בימים רגילים היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד, הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג לחבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים.
ביום כיפור שבו נוהגים לל התלבש בקיטל לבן, גם נוהגים לשים סירטוק. אך הסירטוק מולבש ומוסתר ע"י הקיטל הלבן. הסיבה ללבישת הקיטל הלבן הוא כי בים כיפור בני ישראל נדמים למלאכים, ולכן ליבשים קיטל לבן - כדי להדמות למלאכים שהם לבנים[דרוש מקור].
מבנה הסירטוק
סוגים
- סירטוק בד
- סירטוק משי
סירטוק משי הוא הסוג הטוב ביותר שיש ואף המהודר ביותר, זהו סוג הסירטוק שאתו נוהג ללככת הרבי שליט"א
אצל רבותינו נשיאנו
מתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, ועד לנשיאותו של אדמו"ר המהר"ש לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.
בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, ובשבתות ומועדי ישראל נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת[דרוש מקור] כך היה נוהג אף הבעל שם טוב, ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד בהאריז"ל שהיה נוהג ללכחת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן.
והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על הגלות ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא שמחה השוללת את העצב[דרוש מקור] הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם הגאולה (לבן).
המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל אדמו"ר המהר"ש. אדמו"ר המהר"ש החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החול[1] כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. אדמו"ר המהר"ש הלך עם כובע קנייטש וסירטוק בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, יבשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, יבשל כל החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים והחסידים.
הערות שוליים
- ↑ אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה בעיירה ליובאוויטש