שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד הנגלה ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד החסידות.

תולדות המושג

בתחילת חודש כסליו של תשי"ט בעת יחידות שגרתית להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ביקש הרבי מאת הנהלת הישיבה לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק הנגלה שבתורה ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק החסידות שבתורה ובזה הם מצטיינים.

מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב מרדכי מענטליק בחר את ה"קנים" בנגלה והרב יואל כהן בחר את ה"קנים" בחסידות.

שבוע לאחר היחידות ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי הישיבה,

הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי האדמו"ר המהר"ש, והקנים בנגלה במסכתות שונות.

למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב מרדכי מענטליק בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" בנגלה ובכל ליל שבת היה שיעור בחסידות שנמסר על ידי אחד מהקנים" בחסידות

לאחר שבועיים בהתועדות י"ט כסליו ביקש הרבי שכל הבחורים הנבחרים יאמרו לחיים והרבי הזכיר את שמותם, ולאחר שאמרו לחיים, הרבי ביקש מהם שיתחילו ניגון והם התחילו לנגן "ופרצת" במנגינת כי אלוקים.

הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם בקובץ פלפולים ובאמת יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון הרבי הזכיר את זה בהתועדות של חג השבועות תשי"ט.

הרבי רצה שזה יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב סיון להנהלת הישיבה בלוד ומצורף את הקובץ פלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון.

ה"קנים" הראשונים

בחסידות
בנגלה

לקריאה נוספת