ברוך שניאור זלמן שניאורסון

רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון (כ"ד תמוז תרי"ג-כ"ט טבת תרפ"ו?^[1]), היה אביו של רבי לוי יצחק שניאורסון וסבו של הרבי. חסיד של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, היה ידוע כגאון גדול ובעל זיכרון נפלא אשר ידע את כל הש"ס בעל-פה.

תולדות חיים

נולד בכ"ד תמוז תרי"ג בעיירה ליובאויטש, לרבי לוי יצחק שניאורסון, בנו של רבי ברוך שלום (בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק) ולאמו מרת שימא.

ברוך שניאור הינו הנין הראשון של אדמו"ר הזקן שנקרא על שמו, בברית שלו הוא נקרא שניאור זלמן, ולא ברוך שניאור, וההוכחה לכך היא שסביו ר' ברוך שלום שניאורסון היה עדיין בחיים, (ואין נהוג לקראו לילד על שם סביו כאשר הלה עדיין בחיים) אך בהיותו בגיל שבע עשרה כאשר נשא לאישה את הרבנית זעלדא רחל בתו של החסיד ר' זלמן חייקין, ובצוואת רבי יהודה החסיד כתוב: שלא ישא אדם אשה ששם חמיו כשמו. והעצה לכך הוא פשוט להוסיף שם, ולכן הוסיפו לו את השם ברוך והשם זלמן השתקע.

פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו הרבי הצמח צדק ושתיהם היו בערב יום כיפור, בראשונה בירכו בברכת כוהנים ופעם השניה ברכו הרבי בברכת הבנים הנהוגה בערב יום כיפורים.

בשבת שלפני חתונתו בחודש טבת תרל"א אמר לכבודו אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות מיוחד, מאמר הנקרא: (דיבור המתחיל) "בתולה נישאת ליום הרביעי".

בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' זלמן חייקין מפאדאבראנקע.

זכה להיות מה'יושבים' בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, וקיבל סמיכה לרבנות מהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור.

תאריך פטירתו לא היה ידוע עד שהתגלה על ידי הרבי^[^{דרוש מקור]} שהתאריך המדוייק הוא כ"ט טבת. למרות זאת, שנת פטירתו המדוייקת נותרה בגדר תעלומה, וההשערה היא שנפטר בין השנים תרפ"ו-ח.

רשימת ענינים וסיפורים

'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו

ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; תרע"א, תרע"ג, תרע"ה ותרע"ו. יומנים אלו נערכו על ידי הרב שלום יעקב חזן והרב שמואל קראוס שהוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים. יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (ע"פ כתי"ק כ"קאדמו"ר שליט"א מה"מ) ע"י הוצאת קה"ת.