יוסיפון (ספר)

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ. הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב

יוסיפון הינו ספר הסוקר את היסטוריית עם ישראל על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד כורש ודריוש, עד לחורבן הבית על ידי טיטוס.

תוכן הספר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

מחבר הספר

במשך הדורות הספר נתייחס ליוסף בן גוריון הכהן, כשהכוונה כנראה ליוסף בן מתתיהו הכהן (המכונה יוספוס פלאוויוס) שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל הערוך, רש"י, בעל ה'מדרש לקח טוב' ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר בלשון הקודש הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן הגאונים ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם הרבי, שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש, ובמקום אחר כתב: "הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה".

סמכות הספר

לספר מצויין במאמרי ושיחות רבותינו נשיאנו פעמים רבות.

הצמח צדק מביא ראיה מדברי הספר "שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו".

הרבי כתב ש"ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע".

הרב דוד גנז, תלמידם של הרמ"א והמהר"ל, מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:

"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."

— "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט

דעת רבותינו נשיאינו

הקריאה בו

אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך הרב על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות בשבת, ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:

"...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)"

— שולחן ערוך הרב על אורח חיים, סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)

סמכותו

במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב הרבי:

"ובענין ספר היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו, ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות חז"ל: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (= גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים. מסכת שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא..."

— הוספה ללקוטי שיחות כרך ל' בהוספות לפרשת בראשית (עמוד 277)

במקום אחר מעיר הרבי, שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "רבי יוסף".

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

הצמח צדק, מביא את העובדה שסיפר כל מיני סיפורי מופתים כראיה לכך שמקובל היה אצלם ש"הקורא בתורה ה' מדבר עמו".

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה.

וכן בליקוטי שיחות הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א...".

קישורים חיצוניים

• ספר יוסיפון בהוצאת וורשא
• ספר יוסיפון באתר 'דעת'.