לשון סגי נהור

לשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה מהופכת, דיבור מהופך שבה אומרים ההפך ממה שמתכוונים. השימוש בלשון סגי נהור מופיע במקורות חז"ל לצורך שמירה על 'לשון נקייה', זאת על ידי נקיטת לשון חיובית כשהכוונה האמיתית היא למשמעות ההפוכה, השלילית.

מקור הביטוי

"סגי נהור" בארמית פירושו: רב אור<ref>מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.}}, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי לעיוור, זה שאינו רואה דבר מלבד חושך. הביטוי מופיע לראשונה במדרש בראשית רבה, שם הוא ניתן לכבד-ראיה, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" <ref>בראשית רבה פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם}} (תרגום מארמית: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם בתלמוד: "רב ששת סגי נהור הוה"<ref> תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נח, עמוד א}}. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' <ref>מסכת חגיגה דף ה'/ב'}}, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'<ref>מסכת פסחים דף קי"א/ב'}}. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' <ref>מסכת יבמות דף ט"ז/א'}}.

בחסידות מוסבר, שהעיוור הינו אכן "סגי נהור" כפשוטו - אל תוך עיניו נכנס אור גדול מידי, שכלי הראיה שלו אינם מסוגלים לקלוט. ולכן הוא איננו מסוגל לראות.

אופנים אחרים של לשון סגי נהור

ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה:

• "ונלחם בנו ועלה (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ"<ref>שמות א', י', על פי אחד מהפירושים רש"י.}}.
• "הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך" (כשהכוונה: עמך לעם הזה)<ref>במדבר כ"ד, י"ד}}.

דוגמאות מן התלמוד:

• "ראוי לו (הכוונה: לי) שאפול למטה" <ref>מסכת ראש השנה דף כ"ה/א'}}.
• "תדעו שלמחר הוא (הכוונה: אני) מת" <ref>מסכת חגיגה דף ט"ז/ב'}}.
• "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא)<ref>מסכת ברכות דף י"ד/ב'}}.
• "נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך" (כלומר: עני)<ref>מסכת תענית דף ז'/ב'}}.
• "מפלתן של שונאי ישראל" (כשהכוונה לעם ישראל עצמו)<ref>מסכת ברכות דף ד'/ב'}}.
• "אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים" (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם)<ref>מסכת יומא דף ע"ב/ב'}}.
• "אילו היה שונאי (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא" <ref>מסכת סוכה דף נ"ב/א'}}.

ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל:

• "על כל צרה שלא תבוא" (כשהכוונה: על צרה שבאה)<ref>מסכת פסחים דף קי"ז/א'}}.
• "אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם"<ref>מסכת מכות דף ה'/ב'}}.

לעתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית'<ref>במדבר י"ב, י"א}}, ופירש רש"י כי בגלל יופיה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה עין הרע. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים<ref>מסכת סוכה דף נ"ג/א'}}.

ראו גם

• לשון נקיה