מאיר אבצן
החסיד ר' מאיר אבצן (ח' טבת תרס"ט-א' כסלו תשס"ב) היה חסיד, בוגר ישיבות תומכי תמימים, שימש כשד"ר אדמו"ר הריי"צ ברוסיה ופעל למען הפצת היהדות בדטרויט.
תולדות חיים
שנות צעירותו
ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ולאמו אסתר בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' טבת תרס"ט.
כשהיה ילד קטן, פרצה מלחמת העולם הראשונה. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרב יונה כהן.
ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו בתומכי תמימים חרקוב, ולאחר סגירתה עבר לתומכי תמימים נעוול.
פעילותו ברוסיה
לאחר שהיבסקציה הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' ישראל נח בליניצקי.
לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה ב[[כ"ד תשרי תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב יעקב מסקאליק (זוראוויטשער) והרב אברהם דרייזין (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.
באלול תרצ"ה, בגל המעצרים הגדול הראשון שערך הנ.ק. וו. ד כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר[1] בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.
בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה[2] בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.
היציאה מרוסיה
בשנת תש"ו, ביציאת לבוב המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיענא, בתו של הרב יהודה לייב קרסיק. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.
לאחר מכן המשיך ר' מאיר לצרפת, שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.
בתחילת שנות היו"דים, הצליח ר' מאיר להגיע לארצות הברית, ובהוראת הרבי התיישב בעיר דטרויט והחל בהפצת יהדות בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.
ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ליחידות בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.
הפעילות בארצות הברית
בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.
כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי רוסיה שיעשו ברית מילה, ודאג עבורם לאוכל כשר, פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.
בשנת תשמ"ו, כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, קראון הייטס, ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-770.
פרסום משיח
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד המתנגדים שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור לניו יורק, ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא משיח.
מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר לניו יורק, נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].
פטירתו
בשנת תשס"ב, בכ"ט חשוון, הובהל ר' מאיר לבית רפואה לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.
משפחתו
- בנו, הרב יונה אבצן, מנהל ועד שיחות אין אינגליש, קראון הייטס
- בנו, הרב גרשון מנחם מענדל אבצן, משלוחי הרבי ומנהל ישיבה לנערים נושרים בירושלים
- בנו, הרב יוסף יצחק אבצן, קראון הייטס
- בנו, הרב אליעזר אבצן, מנהל מרכז עזרה לשלוחים ברוסיה קראון הייטס
- בנו, הרב לייבל אבצן קראון הייטס
- בנו, הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג, סין
- בנו, הרב שלום דובער, מלמד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש אושן פארקוויי, מתגורר בקראון הייטס
- חתנו, הרב נחום קפלינסקי, שמש בית הכנסת ובית המדרש ב-770
- חתנו, הרב נח בערענשטיין קראון הייטס
- חתנו הרב משה נחמן בארענשטיין קראון הייטס
- חתנו, הרב אלימלך טיפנברון קראון הייטס
- חתנו, הרב מנחם בלוי קראון הייטס
- חתנו, הרב שניאור זלמן בוימגרטן, חזן ראשי בביהכ"נ חב"ד מוסקבה, מתגורר בקראון הייטס.
- חתנו, הרב דוד טשעזני קראון הייטס
- חתנו, הרב לוי צירקינד, שליח הרבי בפרעסנא, קאליפארניא
רבים מנכדיו משמשים בתפקידים מרכזיים במוסדות חב"ד, ביניהם:
- נכדו, הרב גרשון אבצן, ראש ישיבת ליובאוויטש - סינסינטי, ארה"ב.
- נכדו, הרב שמואל (בן ר' יונה) אבצן משפיע בישיבת תו"ת ליובאוויטש פאקענאס
- נכדו, הרב מענדל בלוי, מנהל ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - חובבי תורה הממוקמת בקראון הייטס.
- נכדתו (לבית בוימגרטן) אשת הרב מאיר זרחי, שליח ומנהל בית חב"ד בדאונטאון בוסטון, ארה"ב.
לקריאה נוספת
- מאיר אבצן, אורות באפילה - סיפור האישי של הרב אבצן, ניו יורק, תשמ"ח.
- יונה אבצן (עורך), אגרות לחסיד, מכתבים שנשלחו לרב אבצן על ידי רבותינו נשיאנו וחסידים. ניו יורק תשנ"ו.
הערות שוליים
- ↑ כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו על ידי הסופר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גליון 561.
- ↑ בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' שלמה מטוסוב.