מחלוקת

מחלוקת בין יהודים, היא כאשר יהודים אינם באחדות, ואף ישנה שנאה ביניהם, המחלקת אותם בלבם זה מזה.

מחלוקת היא אחת הסיבות המעכבות את הגאולה. הרבי הבהיר בשיחה מסוימת, כי מכיון שחורבן בית המקדש נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא משיח, וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.

באותה שיחה הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם הרשעים, היא דבר שאינו הגון, מכיון שהמתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו.

דברי הרבי בנושא

בט"ו אייר תשכ"ח כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק:

לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.

.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, בקונטרס החלצו, אשר בודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי כפר חב"ד לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו מו"ח אדמו"ר.

מחלוקת לשם שמים

פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם. מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים. אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם המידות נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כשתפארת מכריעה בין חסד לגבורה, אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.

ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.