פסח גלגל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־22:40, 6 בספטמבר 2016 מאת כתית למאור (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ, הקב"ה הורה ליהושע בן נון למול את בני ישראל, ואחר כך קיימו את ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ, הקב"ה הורה ליהושע בן נון למול את בני ישראל, ואחר כך קיימו את חג הפסח הראשון בארץ ישראל.

מילה

בני ישראל עברו את הירדן לאחר שהות של 40 שנה במדבר, והגיעו לגלגל שעל יד יריחו בי' בניסן בערב.

בי"א בניסן[1] הקב"ה הורה ליהושע "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים, וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית". הסיבה להוראה זו הייתה, מכיוון שבהיותם במדבר בני ישראל לא נמולו. בגמרא[2] מובאות שתי דעות מה הפירוש שהם לא נימולו:

  1. בני ישראל לא יכלו למול את עצמם. הגמרא מציעה שזה היה מפאת חולשת הדרך, או מפני שלא נשבה רוח צפונית (שהיא לא חמה ולא קרה, והשמש זורחת); וזה שלא נשבה הרוח היה או מפני שהם היו "נזופים", או בכדי שלא יתפזרו ענני הכבוד. וההוראה הייתה למול בשנית, כיוון שהפעם הקודמת שכולם מלו היה לפני פסח מצרים.
  2. בני ישראל כן נימולו גם בהיותם במדבר, אך מכיוון שהמצווה שניתנה לאברהם אבינו הייתה רק 'מילה' (חתיכת הערלה) ולא פריעה, הם היו צריכים לשוב ו'לפרוע' את המילה. ולכן ההוראה הייתה למול "שנית", כי הם כבר נימולו פעם אחת.

יהושע הכין "חרבות צורים" (סכינים למילה), ומל את כל בני ישראל, במקום נוצרה גבעה של עורלות. ובני ישראל נשארו במחנה למשך הימים הבאים.

לאחר מכן התגלה ה' ליהושע ואמר לו: "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם", ולכן נקרא המקום בשם "גלגל".

פסח

מאז שבני ישראל יצאו ממצרים, הם הקריבו קרבן פסח פעם אחת בלבד - לאחר הקמת המשכן בשנה השנייה לצאתם ממצרים. כעת כאשר הם הגיעו לארץ, הגיע הזמן להתחלת קיום המצווה זו באופן סדיר.

הגמרא[2]אומרת, שבני ישראל הקריבו את הפסח בטהרה, דהיינו, שהם קיבלו את ההזאה הראשונה (שביום השלישי) בהיותם 'ערלים'.

לאחר מכן, בט"ז בניסן בני ישראל הביאו לראשונה את קרבן העומר, ואז הם יכלו להתחיל לאכול מתבואת ארץ ישראל.

באותו יום הסתיים המן שנותר בכליהם מלפני ז' באדר שאז פסק המן, מפני הסתלקותו של משה רבינו.

לקריאה נוספת

ראו גם

הערות שוליים

  1. סדר עולם רבה פרק יא.
  2. 2.0 2.1 מסכת יבמות עא, א-ב.