ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)
אדמו"ר ישראל נח שניאורסון - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של אדמו"ר הצמח צדק שלאחר הסתלקות אביו הנהיג את חצר חסידות חב"ד - ניעז'ין.
תולדות חיים
נולד בשנת תקע"ה לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של הבעל שם טוב ושל סבו, רבי נח אלטשולר. נשא את בת דודתו, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי) שנפטרה לאחר זמן קצר.
לאחר מכן נשא את נכדה אחרת של סבו, בת דודו מנחם נחום בן אדמו"ר האמצעי. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד בליובאוויטש. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה במרירות.
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.
עם פטירת אביו נשאר המהרי"ן מספר שנים נוספות בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.
ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כאדמו"ר תחת השם "חבד" - ניעז'ן". הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת תרכ"ח עבר לעיר ניעז'ין, שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו בי"ז ניסן תרמ"ג ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין באוהל סבו אדמו"ר האמצעי.
| הקודם: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
אדמו"רי ניעז'ין תקע"ה - י"ז ניסן תרמ"ג |
הבא: חסידות חב"ד ליובאוויטש |