ו' באדר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־03:04, 10 באוגוסט 2016 מאת שלום בוט2 (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ימי חב"ד" ב־"ימי חב"ד")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הבהרה: ערך זה עוסק גם בו' באדר א' וגם בו' באדר ב'

ו' באדר הוא היום השישי בחודש אדר.

אירועים ביהדות

  • תר"ו - רבי דניאל וואלף פרוסטיץ, ראב"ד פרשבורג ומחבר ספר 'מחנה דן', נפטר.
  • תרע"ו - רבי נפתלי אמסטרדם, מראשי תנועת המוסר, נפטר.
  • תרפ"ד - רבי משה יהודה אריה לייב זמבא מוורשא, מחבר ספר 'גור אריה יהודה', נפטר.
  • תרצ"ד - רבי חנוך צבי הכהן, אב"ד בנדין ומחבר ספר 'יכהן פאר', נפטר.
  • תרצ"ו - רבי יוסף בוימגרטן, אב"ד שיפ-שוהל בוינה, נפטר.
  • תשנ"ט - רבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'ישועות דוד', נפטר.

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הערות שוליים


הפתגם היומי - ו' באדר א' - מלוח היום יום
משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.

תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.


הפתגם היומי - ו' באדר ב' - מלוח היום יום
מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.

הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.