בן ציון שם טוב
הרב בן ציון שם טוב נולד בדרויא בשנת תרס"ב שנה בה נולד כ"ק אדמו"ר שליט"א, היה מסור ביותר לפקודות האדמורים. גם חתונתו היתה בסיביר במקום גלותו, התגורר בפולטבה, חרקוב ומוסקבה, היה בין עשרה התמימים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחורנה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל, כאשר ישב בבית הסוהר ולא נתנו לו תפילין, הכריז שביתת רעב ובמשך כשבוע אוכל לא בא לפיו עד אשר נתנו לו תפילין. בתרצ"ט נשלח לסיביר, שם הקפיד על שמירת שבתות ואוכל כשר דבר שהיה גובל בפיקוח נפש ממש.
בתש"ז יצא מרוסיה והשתקע בלונדון, שם שימש כשד"ר משנת תש"ח ואילך.
וכך כותב עליו אדמו"ר הריי"צ: "בן ציון שיחי' הוא בחור למדן וירא שמיים בעל כישרון נעלה בלימוד הנגלה ודא"ח, בקיא בגמרא, ובהרבה הלכות ביו"ד וחושן משפט, ועתידות טובות כעילוי ניבאו לו".
נהרג בה' תמוז התשל"ה בתאונת דרכים ליד כפר חב"ד.