יום הילולא (מנהגים)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנהגי יום ההילולא הינם שם כולל לעשרה הנהגות הקשורות עם הוספה בתורה ומצוות ובהתקשרות לרבי, אותם מבצעים חסידי חב"ד ברחבי העולם ביום ההילולא של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט ובימים הסמוכים אליו, על פי הוראתו הישירה של הרבי שנשלחה לחסידים במכתב מיוחד מראש חודש שבט תשי"א, לקראת יום היארצייט הראשון. בתשנ"ה פרסם בית דין רבני חב"ד שביום ג' תמוז צריך לנהוג בהתאם להוראות הרבי לי' שבט.

המנהגים

  • לעלות לתורה בשבת לפני יום ההילולא.
  • להדליק נר נשמה שידלק במשך כל עשרים וארבע השעות של יום ההילולא.
  • לחזור בעל פה אחרי התפילות (בהמשכים) את מאמר באתי לגני.
  • ללמוד פרק אחד מספר התניא לפני תפילת שחרית ותפילת מנחה.
  • לתרום למוסדות שהוקמו על ידי אדמו"ר הריי"צ או שקרויים על שמו.
  • לכתוב פדיון נפש ולצייר את תואר פניו של אדמו"ר הריי"צ, ובאם אפשר לשלוח לקרוא את הפדיון נפש על הציון שלו.
  • ללמוד פרקי משניות המתחילים באותיות של שמו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ.
  • לערוך התוועדות חסידית במשך המעת לעת.
  • להושיב את בני הבית ולספר להם על פעילותו של אדמו"ר הריי"צ להחזקת היהדות ברחבי העולם.
  • לנסוע לבקר בבתי כנסיות ובמקומות בהם נמצאים בני נוער, ולהביא בפניהם את משנתו של אדמו"ר הריי"צ על היוקר של כל יהודי, ולעודד אותם לקיים את תקנותיו.

בשולי המכתב הרבי מוסיף שאם הדבר לא מסתדר אפשר לקיים את המנהגים גם בימים הסמוכים.

נוסח המכתב המלא

ב"ה, ראש חדש שבט, ה'תשי"א.
ברוקלין, נ. י.

אל אנ"ש, תלמידי התמימים, אל המקושרים או השייכים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!

במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט הבע"ל, הוא יום היארצייט של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנני בזה להציע:

בשבת קדש שלפני היארצייט ישתדלו לעלות לתורה.

אם אין מספר העליות מספיק - יקראו בתורה בחדרים שונים, אבל לא להוסיף על מספר הקרואים.

ישתדלו שמפטיר יהיה הגדול שבחבורה - בריצוי רוב המנין - או על פי הגורל.

יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט, ונכון לחלק שיתפלל אחד ערבית, שני - שחרית, שלישי - מנחה כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש.

להדליק נר שידלק כל המעת לעת. אם אפשר בקל - נר של שעוה.

בשעת התפלות ידלקו חמשה נרות.

אחר התפלה (בבוקר - אחר אמירת תהלים) ילמוד (יסיים) המתפלל לפני התיבה פכ"ד דכלים, ופ"ז דמקואות. אחר כך יאמר המשנה ר' חנניא בן עקשיא כו' ויאדיר. בלחש - איזה שורות בתניא, קדיש דרבנן.

אחר תפלת ערבית -יחזרו חלק מהמאמר דיום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני, נדפס בקונטרס עד) בע"פ. ואם אין מי שיחזור בע"פ ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפלת הבוקר. ולסיימו אחר תפלת מנחה.

בבוקר קודם התפלה - פרק תניא. וכן לאחר תפלת מנחה.

בבוקר קודם התפלה ירים כל אחד תרומה להענינים השייכים לנשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו, וכן קודם תפלת מנחה.

לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח - יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.

במשך המעת לעת - ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם.

במשך המעת לעת - לעשות התוועדות.

לקבוע שעה במשך המעת לעת - לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו.

במשך המעת לעת - לבקר (אלו הראוים לזה) בבתי הכנסיות ובביהמ"ד אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו על דבר אמירת תהלים, לימוד חומש עם פירש"י - ובמקומות המתאימים - גם על דבר לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה. - אם באפשרי לעשות כל הנ"ל מתוך התועדות.

במשך המעת לעת - לבקר (המוכשרים לזה) במקום כנוסי הנוער החרדי - ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי - ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקוה והבטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.

מובן אשר, אם זהו מתאים לתנאי המקום, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי היארצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו.

והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעל ההילולא, בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית א-ל.

מנחם מענדל שניאורסאהן